שחנ"ש במוצ"ש: פופקורן אימה

כולם נגסו בפופקורן בהנאה, במיוחד שרובם היו ילדים חייכניים שצוחקים מכל בדיחה של סרט האנימציה החביב- לכאורה. אבל מבוגר אחד, הביט בסרט הנחמד והרגיש שהוא בסרט אימה

חדשות כיפה אסף פני אל 15/08/15 21:30 ל באב התשעה

שחנ"ש במוצ"ש: פופקורן אימה
Shutterstock, צילום: Shutterstock

בתוך כל האולם החשוך הזה, נראה לי שאני היחיד שעברו עליו כאלה מחשבות. כולם נגסו בפופקורן בהנאה, במיוחד שרובם היו ילדים חייכניים שצוחקים מכל בדיחה של סרט האנימציה החביב- לכאורה. אבל מבוגר אחד, הביט בסרט הנחמד והרגיש שהוא בסרט אימה.

לא שאני לא ממליץ: רוצו לראות. לאו דווקא עם הילדים. תלכו אתם. זה סרט מטלטל. לא מאמינים? צפו בטריילר ותגידו לי אם זה סרט לילדים או מבוגרים!

[embed]

]

האמת היא, שהאמת שמאחורי הסרט היא נכונה בהחלט. המוח שלנו שולט עלינו. עולם הרגשות "מחליט" לנו החלטות מהרגע שאנחנו קמים בבוקר ועד שאנחנו נכנסים לפיג'מה בערב. האמת היא, שהוא מלווה אותנו גם בחלומות שלנו, אז אפילו בשינה אנחנו "תחת שליטתו". יוצרי הסרט בחרו להעביר את המסר הזה...לילדים.

למה הרגשתי סרט אימה? כי בסופו של דבר, על המסך, אנחנו רואים ילדה קטנה שבתוך הראש שלה יש מערכת פיקוד. במערכת יש כפתורים וג'ויסטיקים וכל מה שצריך כדי לשלוט על רובוט. הילדה חסרת-האונים משנה את "דעתה" כל רגע, כי כל הזמן מישהו אחר חוטף את השליטה עליה. כשמשהו משתבש והרגשות עוזבים לרגע את חדר הפיקוד או שהם עושים איזו פאשלה עם הזכרונות של הילדה- היא פתאום מפסיקה לתפקד. על פניה מופיעה הבעה מבולבלת ומנותקת, כאילו מישהו הוציא לה את התקע מהחשמל.

אם אני הייתי כותב את התסריט, אולי הייתי מפגיש את הילדה עם הרגשות שלה. לדעתי, המטרה צריכה להיות שאני אכיר את הרגשות, אדע איך הם פועלים וגם אוכל לנהל את החיים שלי בהתאם. אבל לא סתם הפסיכולוגיה של היום אוהבת להזכיר את המוח כל הזמן. הרי הפסיכולוגיה הייתה כל-כך עצובה מאז שהיא נולדה. כולם זילזלו בה ואמרו לה שהיא סתם עוד תחום בפילוסופיה, שאין לה הוכחות שהיא אמיתית, שהיא סתם אוסף של תיאוריות. ואז פתאום באו מדעי המוח ואמרו: יש הוכחה! רגשות זה דבר אמיתי שאפשר אפילו לסמן חלקים פיזיים במוח שאחראים עליהם!

אבל אנחנו לא מדע. לא רוצים שהמוח שלנו יהפוך לנוסחא. יש משהו מעבר לחלקי המוח. אולי זו הנשמה? אנחנו לא יודעים. אבל אנחנו לא רובוטים. בתוך כל הרגשות, אירועי העבר, הטראומות וההפרעות- יש בחירה חופשית.

אני שמח שיוצאים סרטים שמחליטים לשים את נושא הרגשות על השולחן, אז אני לא באמת מתלונן. הפוך, אני מעודד את כל מי שעוסק בנפש ובמודעות רגשית- הפיצו את הבשורה גם באמצעים של יצירה, קולנוע, תאטרון ומוזיקה. השקיעו כדי שהמסר יעבור נכון כדי שכל אחד מאיתנו יבין את עצמו יותר טוב- ועל ידי זה גם ישפר את עצמו בתור אדם. בינתיים, אני מנסה לעשות את שלי כל מוצ"ש. ומי שרוצה להצטרף- מוזמן

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן