אני רוצה להיות יהודי דתי. באמת. פשוט ותמים. להאמין בבורא ובעולם הרוחני, נשמות, גן עדן.
אבל.
יש עולם נפשי, פסיכולוגי, מלא משמעות, שמשפיע על כל דבר שאני עושה. ונראה לפעמים שהוא לגמרי סותר את העולם הרוחני.
פרשת "ויצא" מוציאה אותי שוב מאיזון ומראה לי כמה הנפש (הצד הפסיכולוגי) והנשמה (הצד הרוחני) שונות. לא מאמינים? 2 דקות של חלומות, הוליוו'ד ושטנים לבנים:
חלומות עשויים מלחץ-דם
מקווה שלא נרדמתם על הסטנדר בזמן קריאת התורה, אבל אם כן- אז עשיתם ממילא את מה שהפרשה מדברת עליו המון- חלומות: יעקב חולם על הסולם, אחר כך הוא חולם על הכבשים הנקודים ובסוף גם לבן חולם חלום שבו הקב"ה אומר לו שלא יפגע ביעקב. על פי תורת הנפש, חלומות הן התיבה הגנוזה של התת-מודע. שם מודחקים כל הרגשות הקשים שאדם לא יכול להתמודד איתן. תאמינו או לא- הגוף גם עושה שימוש בחלומות. אם לאדם יש לחץ דם נמוך כשהוא ישן, המוח יוצר לו סיוט (כלב רודף אחריך ואתה לא מצליח לברוח, נפילה לתוך תהום או סיוט תפור לפי הפחדים שלך), שיגרום לו להיכנס לפאניקה וירים את לחץ הדם שלו. אבל בפרשה שלנו, החלום מגיע ממימד אחר- מימד רוחני- התגלות של תובנות נשגבות אל האדם.
נשיקה רומנטית של הוליוו'ד?
יעקב רואה את רחל, לראשונה בחייו. פתאום, הוא מקבל כוח של עשרה אנשים- ומרים סלע ענק לבד. הוא ניגש אליה, מנשק אותה, ללא-מילים...ומתחיל לבכות מהתרגשות.
אנחנו רגילים לראות סצינות דומות בסרטים הוליוו'דים ואולי גם אנחנו הרגשנו את אותו דבר כשראינו מישהי (או מישהו) בנעורינו. אהבה ממבט ראשון? הפרשנות הנפשית תגיד, בצדק, שאנחנו רואים מישהו שיש לו תכונות פיזיות מסוימות, הוא יפה בעיננו, אנחנו מייחסים לו כל מיני תכונות אופי- ולכן אנחנו "מתאהבים" גם בלי להכיר אותו.
אבל כמה שזה נראה דומה, הפרשה מביאה סיפור שונה לגמרי. כי פה, באמת, העולם הרוחני היה שותף להתרחשות. בתורת הקבלה, החיבור הכי עליון, הזיווג הקדוש והנעלה, הוא בין יעקב לרחל. כשמדברים על ספירות עליונות, על תהליכים רוחניים של גאולה- מי שמופיע שם הם יעקב ורחל. המפגש בין יעקב אבינו לרחל אימנו היה בעצם המפגש היסודי ביותר של עולם הרוחניות, מפגש שהתקיים מאז בריאת העולם וסוף-סוף הוא בא לידי ביטוי בעולם הגשמי.
לבן או שטן שחור?
יש אנשים רשעים בעולם. אבל מה סוד הרשעות שלהם? הפסיכולוגיה סנגורית גדולה של הרע בעולם. הרי אותו אדם אכזרי ושתלטן היה ילד שהתעללו בו ושללו ממנו את החופש שלו. זה רע אמיתי? או שזה פשוט מזל רע שהוא נולד למשפחה הזו?
ושוב, הפרשה מביאה את לבן הארמי. הוא לא סתם קיבל מכות כשהוא היה בגן, יש בו רשע מיוחד, רוחני. לבן משול לפרעה, אך נחשב יותר גרוע ממנו. הבן-איש-חי אומר בפירוש על מגילת אסתר, שבהמן היה רשע רוחני, השטן שהתעבר בו. לכן, היה חשוב לחסל את המן בזמן שהרשע הזה קיים בתוכו, ולא לפספס את ההזדמנות, אחרי שהרשע כבר יעבור למישהו אחר והמן סתם יישאר בנאדם נודניק ומציק.
אז מה? אם אנחנו יהודים- אז הנפש לא פועלת- ויש רק אירועים רוחניים? לא ממש. הרגשות פועלים בנו יום-יום, אנחנו מושפעים מאלף גורמים נפשיים, ויש גם רבנים שמטרידים מינית. אז איך המערכת פועלת?
מי שיגלה- מולי בפרטי, כי אני מחפש כבר מלא זמן.