"הוו זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן ואין עומדין לו לאדם בשעת דחקו" (אבות ב,ג)
הרבה פעמים כאשר אנחנו מקבלים מאדם אחר דבר מה אנחנו מרגישים צורך להודות לו ולהחזיר לו טובה תחת טובה. אמנם, יסודה של הרגשה זו היא חיובית ביותר. זו היא ההרגשה הגורמת לבני האדם לרצות להיטיב האחד לחברו, אבל לפעמים יש אנשים המנצלים רגש זה לרעה. אנשים אלו ישתמשו בעובדה שאתה "חייב" להם כדי לנצל אותך ולגרום לך לעשות דברים בניגוד לרצונך.
המשנה מלמדת אותנו להיזהר מאד כאשר אנחנו פועלים בחברתם של אנשים אלו. "הרשות" היא הנציגות הרומית שאמנם פעמים שכיבדה והעריכה את חכמי ישראל אך תמיד היה זה כלפי חוץ. בסופו של דבר, בשעת מבחן, כשהעם נזקק לעזרתה של הרשות, הפנתה זו את גבה והתחמקה ממתן הסיוע
עלינו לבדוק את המניעים של אלה הרוצים להיטיב עמנו, ואנו חושדים שיש להם מניעים אחרים. יחד עם זאת, אסור שהנחיה זו תגרום לנו להפוך לאנשים חשדנים שלא נותנים אמון בזולת.