"רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך הוא היה מונה שבחן רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה רבי יהושע אשרי יולדתו רבי יוסי חסיד רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בכף שניה מכריע את כולם" (אבות ב,ח)
העולם החומרי נעדר כל מימד נצחי. הכל כלה ונעלם. אין לו לאדם לבטוח בנכסים הגשמיים העומדים לרשותו. כמה פעמים שמענו על קריסותיהן של בורסות, על הפסדי ענק של אנשים עשירים. כך גם ביחס לבריאותו של האדם. אסון יכול להתחולל וברגע אחד הופך האדם לחולה המלומד ביסורים שחייו תלויים לו מנגד.
וגם אם זכה האדם לנכסים הרבה ולבריאות טובה, הרי שביומו האחרון יאלץ להפרד מכל אלה.
לא כך הם פני הדברים ביחס לקניינים הרוחניים. נכס רוחני שהאדם קונה לעצמו נשאר בנפשו של האדם, מלווה אותו לכל מקום. כל השגה, כל תפישה רוחנית שהאדם משיג, בונה את אישיותו ומפתחת אותה. בניגוד לעניני החומר אשר נתונים לכוחות הזמן והטבע, הנכסים הרוחניים עומדים וקיימים לעד. האדם שבונה את עצמו ומשקיע בפיתוח אישיותו רוכש לעצמו את הדבר הכי משמעותי בעולם – את עצמו.