ביום שלישי י"ד אדר תשמ"ב, פורים דפרזים, עלתה נשמת מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בסערה השמימה. כולנו כואבים את הלקח רבנו, והדור כואב את הסתלקות מנהיגו. עם ישראל מבכה על רוח החיים שעבר ממנו, על מרכזו הרוחני שחלף מאתו.
השליח האלוקי, שמשך עשרות שנים הדריך את האומה והזרים בה שפע של חיות אלוקית, נגנז בצרור החיים.
נחמה אחת ויחידה לנו, ממקור דברי חז"ל: "צדיקים במיתתם נקראים חיים". רבנו חי בתוכנו, כוחות החיים שהוא שתל באומה לא יבשו, אלא בהתמדה דוחפים ומרוממים אותה, מרווים אותה לשד ועונג פנימי. תורתו תמשיך להיות לנו מורה-דרך בהבנת הדור ונתיב גאולתו.שפתותיו דובבות בקבר ושיטתו מעלה ציצים ופרחים.
רבנו זצ"ל – שכל ימיו היה קשור לכלל ישראל בכל מקומות מושבותיהם – זכה שתלמידיו ומוקיריו הספידוהו בכל אתר ואתר, ואף בחוצות (באירופה וארה"ב).
מאמרי הספד עוסקים באישיות רבנו זצ"ל: מידותיו, הנהגותיו, מחשבותיו, יחסו לבריות, גאונותו בתורה, צדקתו, דרכו בחינוך. אולם מי יחדור לעומק עוצמת החיים הרוחניים של אישיות רבנו זצ"ל, הנפלאה בקודש, מי יחבוק את עושר כשרונותיו המגוונים?! אין התיאורים הבאים בקובץ זה, אלא קווים דקים, שרטוטים קלים, התרשמויות חלקיות, "רשימו בעלמא".
ולמודעי, להווי ידוע שרבנו זצ"ל לא היה אך ורק איש סגולה, אוצר של מידות תרומיות אלא הוא היה שיטה, שיטה רוחנית-תורנית. ושומה עלינו ללמוד אותה, ולעסוק בה בהקפיותה ובפרטיה.
* לקוח מחוברת שנקראת רבנו זצ"ל קובץ הספדים על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ראש ישיבת מרכז. עורך הרב אלישע אבינר