חכמינו ז"ל אמרו שתלמידים קרויים בנים שנאמר ויצאו בני הנביאים, וכי בני נביאים היו והלא תלמידים היו אלא מכאן לתלמידים שקרויים בנים. כל ארץ ישראל הם תלמידיו של מורנו ורבנו.
הוא אמר לי פעם: הישיבה שלנו אינה רק ישיבה, זוהי תנועה, זה ציבור, זה עם שלם שנושא איתו את החזון של אבי הרב זצ"ל!
היחס בין בן לאב איננו היחס הרגיל שבין תלמיד לרבו. הרב צבי יהודה היה אביהם של כל תלמידיו ודין תלמידיו כבניו.
הוא הניח אחריו אלפי תלמידים – בנים, רבבות בנים. הוא השאיר אחריו תורה, ארץ ישראל, ארץ ישראל שלמה שתשאר שלמה בידינו.
נשמתו יצאה בטהרה ביום הפורים של פרזות. חכמינו אנשי כנסת הגדולה תקנו פורים של מוקפין כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל. מי שמר על כבודה של ארץ ישראל כרבנו זצ"ל?! הרי כל חייו היו קודש לכבוד ארץ ישראל, והא אשר חלק את הכבוד הגדול לארץ ישראל. הוא הגשים את החזון של מרן הרב זצ"ל. הרב חזה והוא הגשים, הרב לימד והוא ביצע. הוא הקים עולה של תורה.
* לקוח מחוברת שנקראת רבנו זצ"ל קובץ הספדים על מורנו ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל ראש ישיבת מרכז. עורך הרב אלישע אבינר.
ערוך מתוך דברים שנשא הרב שלמה גורן זצ"ל בהלוויה