המילה "פסח" יכולה לעורר חרדה אצל אנשים (ונשים) מסוימים. אסוציאציה חזקה נוצרה בין המושג "פסח" למושג לחץ ומתח. כחודש לפני הפסח, אף מתרחשת תופעה קיצונית בבתי החולים לבריאות הנפש - כאשר עולה כמות האשפוזים מצד נשים המבקשות להתאשפז מרצון למשך חודש, כיוון שאינן מסוגלות להתמודד עם הלחץ הגדול מניקיונות החג...
אז מה הוא הפתרון ללחץ הגדול? אשפוז? או אולי יש דרך אחרת?
בכל שנה אני נעצבת לשמוע אנשים האומרים: "חג הפסח עושה לי רע...". וכל זה מדוע ולמה? עקב הלחץ הגדול מהניקיונות. פסח, נזכיר רגע לעצמנו, הוא חג גדוש ומלא בתוכן פנימי. אך כנראה שבשביל לזכות לחוש ולהתחבר לאותו עומק פנימי, אנו נדרשים להתכונן. להתכונן בנפש, ולהתכונן גם בבית.
הנה מספר דרכים להתכונן לחג הפסח מתוך הרגשה טובה ושלווה - בנפש ובבית:
- בוקר טוב! כשקמים בבוקר לא לרוץ למטאטא... לקחת רגע זמן לעצמי. תפילה, כוס קפה, ארוחת בוקר. ויתרה לכך - כמה נשימות להרפיה עמוקה ולרגיעה. בוקר נעים הוא מתכון טוב להמשך יום מוצלח ורגוע (אך גם בוקר פחות מוצלח יכול להתהפך לטובה...).
- מוזיקה. שירה ונגינה הינם כלים מיוחדים לעבודת הנפש. לניגונים השונים ישנה יכולת להרגיע, לשמח, לרומם ולהעניק הרגשה טובה. דווקא בימים הללו, בהם סף המתח עלול להיות גבוה יותר, זה הזמן להשתמש בכלי הנפלא הזה - מוזיקה.
פעם שאל אותי בעל מה הוא יכול לעשות על מנת להקל על אשתו עם הניקיונות, כיוון שהוא חוזר מאוחר בלילה מהעבודה, וכמעט ואינו מספיק לסייע. אמרתי לו: "רדיו דיסק וכמה דיסקים שהיא אוהבת...".
- שיתוף. זה נשמע אולי מצחיק או מוזר, אך כחלק מההכנה לחג הפסח, חשוב להקדיש זמן לשיחה ולשיתוף עם בן או בת הזוג, אודות היום שעבר עליו ועלי.
אחרי יום גדוש בהכנות ובניקיונות שונים, טבעי שיעלו בנו תחושות ורגשות שונים. זה יכול להיות תחושה של תשישות רבה, או גם הרגשת סיפוק ומלאות. הידיעה שיש את מי לשתף, אפילו חבר/ה טוב/ה או אמא, מעניקה כוח. "אתה לא יודע כמה קשה היה לנקות את החדר של הילדים..." או "כמה כיף לראות את החלונות נוצצים פתאום...". מעבר לכך, כשמשתפים אדם נוסף בקושי, הוא הופך להיות מקושי אישי ופרטי למשותף לאדם נוסף, ובכך נעשה קל יותר להתמודד איתו. לכן, בין אם אתם אלו שמנקים יותר או פחות - הקפידו להתעניין בבן הזוג הטורח ועמל. אל תשכחו להחמיא, לפרגן וכמובן לשתף ולהקשיב.
- הפסקות אוכל. "אני פשוט מורעבת" או "לא הכנסתי פירור לפה כ-ל היום..." או "כל כולי עסוקה בלנקות, אפילו ארוחת בוקר לא אכלתי...". משפטים מוכרים אלו, הם ממש לא מומלצים. הרעב שאנו יוצרים לעצמנו רק מגביר את הלחץ, המתח, התשישות, וגם העצבים.
נכון שיש עבודה לעשות, אך חשוב לא פחות להקדיש לעצמנו את הזמן לאגירת כוחות. לאכול ולשתות. וגם לשבת לפעמים... להתחיל את היום עם ארוחת בוקר מסודרת, ובצהרים ארוחה מלאה וחמה. כמובן לא לשכוח מדי פעם לשתות, לנשנש, לאגור כוח ולשמור על מצב רוח שמח ונינוח!
- מיקוד מטלות יומיות. ההכנות לפסח מביאות לא פעם לתחושה של עומס גדול. "אני לא עומד בכל העומס הזה..." וגם "מתפוצץ לי הראש מרוב משימות...". זה הזמן להיות ממוקדים. ההגדרות המדויקות יוצרת סדר בראש ומרגיעות את תחושת העומס. בכל בוקר או ערב ננסה להגדיר לעצמנו מטלות מוגדרות למחר. משימות קטנות שאפשרי לעמוד בהם בהצלחה. כך כדאי לעשות גם בתחילת הדרך. למקד לעצמנו את סך המטלות הנדרשות מאתנו, ובכל יום להגדיר כמה מהן לאותו היום. נסו, ותגלו כמה שזה מקל את המתח, ומגביר את הנחת..
- להגזים? אבל בכיף. כולם מסביב מזכירים לנו בלי סוף שהעיקר הוא לנקות את החמץ. אמנם זו בהחלט הזדמנות טובה לנקות גם תריסים ווילונות, אך חשוב לשמור על איזון. כך שאם בכל זאת את בוחרת להגזים ולהיסחף... העיקר לעשות את זה בכיף! אף אחד לא אמור לסבול מהעובדה שהחלטת שפסח הוא הזדמנות לנקות את ארון החשמל ואת מעקה המרפסת... גם לא את בעצמך!
- צ'ופרים - כמעט כמו בתנועת הנוער. כיוון שלעבודת ההכנה לפסח נוצרה תדמית של משהו מעיק ומכביד, חשוב להטעין בבית שוב ושוב - שזה לא כך! שגם לנקות יכול להיות כיף ומהנה. לכן זה הזמן להתחזק בפרגון הדדי ובנתינה. האח ניקה את המדף: "איזה מקסים! סוף סוף רואים מדף...". הבת הבריקה המקרר "כל הכבוד לך! כמה שזה משמח לגלות שצבע המדפים הוא שקוף בכלל...". ומעבר לכך, מדי פעם לפנק את השותפים במלאכה בצ'ופר נעים, בשוקו חם, ואפילו ביציאה משותפת לפיצה.
- מסיימים יומיים קודם. להתפלל על כך, להשתדל ולתכנן מראש - מסיימים ההכנות לחג יומיים מראש. לפחות יום וחצי. ביומיים שלפני הפסח מפסיקים להגזים, גם אם ממש בא לי להוריד אבק מהתקרה, התשובה לעצמי היא - לא! היומיים שלפני הם זמן להתאזן. לישון. להעמיק ולהתבונן על מהות היום הגדול הזה. זמן של גאולה, שחרור, חרות.
והלוואי שנזכה שגם בבית שלנו יגידו כולם: "אמא, כבר גמרנו לנקות? היה כיף! מתי ננקה שוב לפסח?".... שנצליח בעז"ה לפעול מתוך איזון בריא, מתוך מיקוד בעיקר ומתוך הרגשה טובה, נעימה ושמחה.
הכותבת הינה מטפלת זוגית ואישית, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים" מנחת קבוצות ומרצה. otsarpnimi@gmail.com