גם אם אתם מחזיקים מעצמכם 'קרניבורים' אדוקים במיוחד ורק דמותו של פעיל זכויות בעלי החיים, ה'גורוסלב' הטבעוני גארי יורופסקי, מעצבנת אתכם יותר מאשר סטייק מדיום רייר שלא עשוי כהלכה, אתם עלולים לגלות שסרטו הויראלי של יורופסקי, ימשיך להטריד אתכם הרבה זמן אחרי שאחרון גלגלי מטוסו עזב את הארץ.
אין ספק שדמותו השנויה במחלוקת של האיש שלא בוחל בשום אמצעי (השוואות לשואה, אלימות פיזית וכו') בכדי להגן על בעלי החיים ולהגיע איתם להרמוניה פסטורלית של ו'חי אדם עם כבש וקצב עם סטייקו ירבצו' מאיימת מראש להסיט את כל העיסוק הרציני בנושא 'חזון העצמות היבשות' של מרן הראי"ה לקוריוז צהוב בדבר אופיו התיאטרלי משהו של יורופסקי.
אבל איך שלא תהפכו את זה, צפייה בסרטון (שראוי לציין שמכיל תמונות קשות וממש לא מומלץ לנשים בהריון, בעלי לב חלש ואנשים שמעדיפים את הקישקע שלהם בצו'לנט שותק, נטול טישו ומוכן להגשה) בהחלט תעשה לכם כאב בטן מלווה במוסר כליות קשה.
הגם שסוגיית הצמחונות לא תיפתר כנראה עד למעצרו הבא של יורופסקי, הסרטון שלו הוביל אותי לחשיבה מחודשת אודות כוחה של האינרציה המחשבתית ועד כמה שלצערי היא צובעת את פעולות היומיום שאני מבצע על אוטומט רק בגלל הסיבה המאוד רציונלית: גם אתמול ביצעתי אותם.
בספרו של יוסטיין גורדר 'עולמה של סופי' - הדן בתולדות הפילוסופיה, פוחדת הגיבורה סופי אמונדסון שאחרי גיל הנעורים, היא תפסיק להתעניין בשאלות הרות גורל וקיומיות בדבר מהות החיים שעכשיו כל כך מפריעות לה.
הסרטון של יורופסקי הזכיר לי כמה שסופי צדקה: אני רק בתחילת העשור הרביעי לחיי וכבר מתחרט שראיתי את הסרטון המדובר. אחרי גיל הנעורים עם שני ילדים, הגעתי לשלב בחיים שאתה רק רוצה לאכול. בשקט.
לתגובות והזמנת סמינריונים ושיחות לנוער מוזמנים לפנות: לavinoam811@gmail.com