1.
לפני זמן לא רב נפגשתי עם מישהי. לא, זה לא היה דייט. ממש לא. זה היה טרום דייט, מושג חדש. תכירו, שבעת קוראיי המופלאים - טרום דייט. טרום דייט - שבעת קוראיי. שבעת קוראיי - טרום דייט. תלחצו ידים בנימוס, תחייכו טיפה (כמו בדייטים, לא יותר מידיי), זהו. הכל בסדר, אתם מכירים משכבר הימים. עכשיו תכירו עוד קצת ותשאלו מה לכל הרוחות טומן בחובו המושג 'טרום דייט', ואיך נוצרה המוטציה הזאת? ובשפה המקבילה, שפת הדייטים העממית, הווי אומר: ספרי לי קצת יותר על עצמך, איך את רוצה את השולחן שבת שלך ומה התחביבים שלך?
2.
כאחד מבני האדם השייך לז'אנר בני האנוש שלא התרועעו עם בנות בחייהם, נקלענו אני ושכמותי לבעיה. בנים כבנות ללא הבדל גזע, תת מגזר ומין. לא הקפדנו ללכת לבני עקיבא ולהכיר את הסניף ובנותיו בדקדוק בגיל העשרה ולדאבוננו לא שמנו לב לכך שהמוסד האקדמי בו נלמד יהיה בר אילן. למרבה התמיהה, עד גיל מאוחר, בו לא חשבנו להתחתן - נלחמנו בטבעיותנו ובחרנו שלא להכיר אישאשה כלשהם באקראי, שלא למטרת נישואין, גם אם בכל זאת ההיכרות נקלעה לפיתחנו איכשהו בדרך נס שאינה בר אילןבני עקיבא (שכחתי משהו?!). שיתקנו את זרימתנו ובחרנו בהמתנה לרגע בו נחליט שעלינו להתחתן. רק אז, נכיר ברצינות. בינתיים איננו משחקים משחקים, החלטנו, נאמנים לאידאל הגיים אובר.
עד אז בני המין השני עברו לנו ליד האוזן. התעלמנו מהם, התביישנו מהם, כי אנחנו לא מאלה שמתרועעים עם בני המין השני, הא? אנחנו חבר'ה טובים שלא משחקים עם בנות במשחקי קרוסלה. אנחנו חבר'ה שמאמינים שאיש ואשה נועדו לשאת זה את זו ושיחה בטלה ונחמדה בגיל בו חשבנו שאיננו בשלים עדין לחתונה, היתה משהו שלא קרה. וגם אם כמעט קרה, לא הנחנו לו לקרות. בשביל מה לנו פולטיקה עכשיו?! היינו חברותיים ונחמדים, האמינו לנו, אבל שראינו בחורה - השפלנו מבט. לא רצינו שמשהו יתקדם בצעדי חופה שאיננו חפצים בהם לעת עתה.
3.
ואז הגיע הרגע המכונן. החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן. הידד. חייכנו לעצמנו ואט אט התחלנו לצאת לדייטים רשמיים שקרעו לנו את הצורה והטבעיות בה חיינו. כל פעם שאלנו את עצמנו לפני דייט ורגע אחריו אם זה זה או לא זה, האם הבחורה הזאת מתאימה לנו בשמלה לבנה אם לאו. וכמובן, שלא פחות הטריד אותנו מה הצד השני חושב עלינו בכל רגע נתון של דייט וארבעה ימים לאחריו. האם היא ניתחה אותי עם סכין קצבים? בהרדמה מלאה? ולמה זה מרגיש לי מוזר ולא הגיוני בעליל, שכבר ברגע הראשון שאתה פוגש מישהו ממוצא זר וממין אחר אתה כבר מאובחן פסיכולוגית, מנטאלית ואישיותית?!
ניסינו להרגע ולדבר בשפת מביני העניינים שהורו לנו איש מפי איש עד הר סיני, שלא צריך לקחת את ענייני הדייטים קשה. תזרמו, הם אמרו לנו. מתעלמים מכך שביום יום אנחנו באמת זורמים יפה עם החבר'ה ואפילו עם זרים. אבל הם היו מנוסים וגורואי דייטים אז הקשבנו להם וניסינו לתרגם את הזרימה החברתית הטובה שלנו - לדייטים. שיקרנו את עצמנו ושיחקנו את המשחק המטורף של 'לזרום'. בעומקי ליבנו קראנו לזה 'כאילו לזרום' או 'יענו לזרום', אבל את זה לא גילינו למדריכי הדייטים באשר הם.
4.
העזנו לפעמים לכפור בעולם הדייטים שמענו פתגמי מחץ כמו; "בסך הכל אתם יושבים לכוס קפה" ובן דודו הסיני "אתם לא הולכים להתחתן עכשיו". הקשבנו למנעד המילים, אבל ראבק, לא השתכנענו. הבטנו הלוך ובכה בחבר'ה שלקחו את הדייטים בצורה הזאת ושאלנו את עצמנו שוב באותו טון ראבקי נטול הבנה. איך אפשר לצאת עם מישהו לדייט כלשהו, מכל מספר שהוא, ולהתעלם כליל מהילת הכלולות המרחפת מסביב כוסות הקפה המתפשרים. ניסינו, האמינו לנו שניסינו להתעלם מזה שזה דייט ולזרום, אבל האמת היתה חזקה מאיתנו. אנחנו בדייט, לא משנה מאיזה מספר. את האווירה הרשמית לא היה אפשר לשבור חרף הזרימה הטבעית והביטחון העצמי שלנו. אנחנו בערב בו אנחנו נבחנים שתי וערב ובערבי הטלפון שלאחר מכן - עד התשובה ולא משנה מאיזה סוג תשובה, ויהי מה.
5.
שמישהו אמר 'בוא תנסה רק' לא יכולנו להסביר שדייטים חוטאים לטבעיות שלנו והלכנו לנסות. היינו טובים בדייטים. ממש. אבל לא יכולנו להתעלם מהשקר המופלא הטוען שיש כאן בסך הכל שני כוסות קפה, בכיף. באיזה כיף מדובר? תהינו לעצמנו שהתשובה השלילית הגיעה, ולא, לא חשוב מאיזה צד. אם זה כה נחמד לצאת לקפה עם מישהו שאינו מוכר לך מדוע זה מרגיש מעיק לפני ואחרי? אם זה כה נעים להתקפקף בצוותא תוך כדי ששני הצדדים בוחנים בשבעים ואחת עיניים זה את זה וכל סאונד שאתה מפיק מפיך עשוי לשמש נגדך ראיה בתשובת ההמשך לעוד "בסך הכל סתם קפה, בכיף"... מדוע הבילוי הזה לא הפך למשהו כייפי באמת ברחבי העולם הנהנתן שלנו?
6.
אז אחרי שנדהמנו מעצם קיומו של עולם הדייטים שאינו מתאים לכל אחד, בעליל, חיפשנו פיתרון ולמרבה ההפתעה מצאנו. זה קרה לי עם נבצאלה (שם בדוי, מה חשבתם?) אחרי שהכרנו קצת באינטרנט והיה נחמד, החלטנו, אני והיא, לצאת ל'טרום דייט'. היינו חייבים להמציא את המושג 'טרום דייט' בשביל להכיר קצת. כי ידענו שהיא לא יוצאת כעת באופן 'רישמי'. לקחה הפסקה אחרי שהותשה כליל מדייטים חסרי פשר. אבל שנינו ידענו שאם באמת נתפעל מעצמנו, מים רבים לא יוכלו לכבות את הכימיה. יום אחד שהייתי באזור שלה סימסתי לה. היא ירדה מהבניין, לא עשתה עניין גדול מהמעמד והצהירה ש'זרקה עליה משהו' בסך הכל. ישבנו בגינה סמוכה ודיברנו. היא הציעה שתביא לי משהו לשתות מביתה הסמוך, כמו שמציעים לאורח שמגיע עד אליך. ולי לא היה אכפת לשבת ולספר את דיבורי ליבי, כמו שמספרים למכר חדש שפוגשים, בכיף, באמת, בלי לחשבן מה יאמר עליך. הפוזה: רגליי על הספסל, מתחת לספסל, היא עונה לטלפון, אני לא אומר לה ש'זה בסדר' כנהוג, היא לא מסתירה את עייפותה הלא מאופרת, ושמישהו מת ללכת - אנחנו לא רומזים אלא מודיעים שזזנו בלי שאיש או אישה יובכו.
היינו משוחררים לחלוטין כי בין כה וכה לא נתכנסנו הערב כדי להכיר. זאת אומרת, ברור שנתכנסנו כדי להכיר, כן. אנחנו לא חבר'ה שיושבים סתם בנות-בנים בשביל הקטע והצחוקים. אף פעם לא היינו כאלה. עכשיו אנחנו בסך הכל מחפשים להתחתן ולהכיר בטבעיות זורמת, אז אנחנו פה כדי להכיר בכלל לפני שאנחנו בוחנים זוגיות כלשהי. (כן, גם דייטים בלבד נושאים עליהם שם 'זוגיות' כלשהו.ומכאן הביטוי 'אני יוצאת עם מישהו' אפילו שמדובר בדייטים ראשוניים).
7.
ביננו, כאמור, אם היינו רואים שאנחנו מתאימים היינו ממשיכים את אותו ערב מכונן מתישהו. ברור. אבל שבאנו מלכתחילה לא קראנו לזה דייט ולא התחייבנו זה לזו בטבעת הדייטים הרישמית. פשוט ישבנו, דיברנו, הלכנו. כמו שאנשים 'מכירים' לא כמו מדוייטים.
8.
אז קראנו לפגישה הזאת 'טרום דייט'. ולא רק קראנו לה, גם התנהגנו בטבעיות ולא חיפשנו להרשים. ידענו שאנחנו לא באים לשחק משחק כלשהו. לא את המשחק הרע של גבראשה ש'עושים משחקים' ככתוב באתרי ההכרויות ("מחפשת גבר שעבר את שלב המשחקים, משמע שיש כאלו איפשהו), וגם לא את המשחק ההזוי של הדייטים - בו אתה מגיע מלאכותי, צריך לתת תשובה שלילית או חיובית טרם הכרת חצי אדם בכלל, תוך כדי התחשבנות דבילית ושיטחית של 'אם הוא אמר כך אז הוא כך'. וממש, אבל ממש לא להנות מזה ובמקביל, מאוד לנסות כן להנות מזה...
9.
ה'טרום דייט' עזר לנו להכיר קצת. ל-ה-כ-י-ר. נטו. ידענו שהוא יכל להימשך מתישהו לדייט אמיתי בו נבחן את עצמנו כזוג והיינו מודעים לכך שאולי יום אחד נצטרך עוד 'טרום דייט' עד שנוכל להגיד שאנחנו 'יוצאים'. כי לא באנו לשחק. באנו להכיר קצת, כן. זה הכל, לא מעבר לזה.
'טרום דייט' שאין עליו הילת חופה וקידושין מהרגע הראשון, אבל באמת.
'טרום דייט' שהוא בסך הכל כוס קפה נטו , בכיף (ואפילו בלי). באמת.
'טרום דייט' רציני, שהלוואי ויוביל למשהו.
'טרום דייט' בו בינתיים אנחנו לא סובלים,
עד כמה שאפשר, כמובן. כי ברור שעדין זה לא כמו להכיר במקום העבודה
בספונטניות.
אבל התקדמנו למשהו שהרגיש טבעי יותר למי שלא אוהב דייטים ראשוניים (ומי אוהב?!).
10.
המושג 'אני יוצאת כעת עם מישהו' נהפך למשהו מכביד וכמעט בלתי אפשרי שגורם לך להכריז על 'יציאה' עוד הרבה לפני שבחנת אם יש בכלל כיוון ליציאה. ל'דייט' רשמי 'יוצאים' עם מישהומישהי שאתה כבר רוצה אותוה מסיבה כלשהי. היתה מציאת חן או שכבר הכרתם מאיפשהו היכרות לא זוגית - אז קובעים דייט בו תבחן הזוגיות שלכם על אמת. שם הכוס קפה יהיה לא כייפי ובצדק. אתם הולכים לקראת זוגיות או משאירים את ההיכרות שלכם זרה וחפה מזוגיות. אבל 'דייט' רשמי ובוחן כליות ולב עם מישהו שאתה בכלל לא 'מכיר' את קצה קצהו!? דייט עם מישהו שמקסימום ראית את תמונתו ודיברתם בטלפון?! למה נדמה לי שהעולם השתגע? למה ה'טרום דייט' שעשינו היה כל כך נחמד וקליל וגרם לנו להכיר למרות שאפילו כוס קפה לא היה בו 'בכיף', כלשון גורואי הדייטים הקלילים?
סטטוס: גם לגן חובה יש טרום חובה.
מצב הלב: עולם הדייטים בסכנה. קפה קפה, מאחוריכם!
להזמנת הרצאות או מופעים מוזיקליים של נדב גלעד: gilinada@gmail.com או 'נדב גלעד' בפייסבוק.