"רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה והסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין"
על האדם לשמור את כל המצוות, אסור לנו לחשוב שאנו יכולים להחליט מה הן המצוות החשובות ומה הן המצוות הפחות חשובות, ולכן אפשר "לחפף".
אין אנחנו יודעים מתן שכרן של מצוות. הקב"ה לא גילה לנו מהוא השכר ולא גילה לנו איזה מצוות "שווה" יותר מהאחרות. עלינו לשמור ולהקפיד על כולם בצורה שווה.
בשל כך אנחנו לא יכולים לשפוט אחרים ולהחליט מי "דתי" יותר ומי "שווה" יותר בעיני הקב"ה. פעמים רבות אנו באים למדוד רמה דתית של סניף. ואיך אנו עושים זאת ? אנו רושמים רשימה של דברים שבהם מודדים "דתיות". אנו חושבים שאם מתפללים בדבקות אז אנחנו "דתיים" יותר, אם מתלבשים בצניעות אנחנו "טובים" יותר.
משנה זו באה ללמד אותנו את הבעיה הגדולה בה אנו נתקלים. אין בידינו את הכלים לערוך רשימה כזו ואיננו יכולים להתייחס לחברינו כפחותים מאיתנו. הקב"ה לא פרסם מחירון, "דתומטר", ולכן כל שיפוט מסוג זה הוא פסול ושגוי.