אבא, שלום. כאן נדב, אני יודע שאתה לא תקרא לעולם את הטור הזה
יען כי אתה אדם שפוי ושלו, הרבה יותר ממני, צרכן התקשורת הבלתי נלאה.
מספיק לך 'בשבע' פעם בשבוע וגם על זה אתה מסוגל לוותר בנקל.
כתבתי לא פעם ב'בשבע' וגזרתי את הכתבות שלי כדי שלא תראה אותן.
לא התלהבת למראי שמי המתנוסס בעיתון,
אז חשבתי בראשי הצעיר שאתה לא רואה הישג בכתיבה בעיתון. משום כך העדפתי לגזור ולשתוק.
לא לצפות לתגובה כי לא ראית. פיתרון לחסרי הגיון, אבל פיתרון שהרחיק אותי מהרצון לשמוע
ממך משהו שאתה לא עומד מאחוריו.
הנחתי שאתה רווה ממני נחת מדברים אחרים. מזה שאני משתדל להיות באמת אדם טוב
ולעזור לידידיי ברוח ובנפש. הנחתי שאתה מעריך את זה שהוצאתי חוברת לנפש תלמידי הישיבות בזמנו,
ומזה שאני מאוד מכבד אותך, אבל הטבת לשתוק ולא לספר לי איך אתה מרגיש כלפיי.
שנים שרציתי אותך אולי אחרת. כמוני. מביע רגש, מתלהב, בוכה וצוחק גם יחד בקול רם,
אך היית אתה. אבא. אדם עם אישיות אחרת משלי.
אינני מבין מדוע עיניי זולגות ברגעים אלו כשאני חושב עליך.
כנראה שאחרי 28 שנים על האדמה הזאת זכיתי להבין אט אט שאתה האבא הכי טוב שאתה יכול להיות
במסגרת האישיות שלך ודרכי הבעת רגשותיך בעולם.
אני זוכר שביום אחד, בשניה של אומץ, שאלתי אותך את הכל בפנים.
התקשורת איבדה לי את הבושה המיותרת והחלטתי לראיין אותך ולשאול בארבע עיניים מה אתה מעריך בי
ואם בכלל...
משנשאלת, השבת על הכל. פרטת, והתרגשתי נורא.
מצטער ששאלתי אבא וכפיתי עליך לנהוג בדרך רגשית שאינה דרכך.
הייתי מוכרח לדעת אחת ולתמיד את מה שיכולתי רק לחשוב ולתהות לגביו,
וברור לי שהיה לשנינו נעים באותם רגעים קצרים של גילוי ליבך.
אחרי אותו יום מיוחד, עדין רציתי לשמוע ממך יותר לגבי תחושותיך אך כבר לא שאלתי.
הייתי בטוח שאתה מתרגש ממני במאה אחוז ומעריך את מאמציי לכבד אותך ולהיות הילד הכי טוב שלך,
גם אם אתה לא אומר לי את זה כל הזמן.
במקום לחפור לך, התחלתי להתבגר ולהבין אט אט שאתה האיש הכי טוב שאני מכיר בחיי.
חוץ מזה שאתה בנאדם שתמיד שש לסייע לעולם ולמכאוביו, ליבי קלט עם הזמן
שאתה פועל בעוצמה בכל דרך ביטוי אבהית שאתה תופס כי כך מתנהג אבא עם בנו.
התחלתי לשחזר את העבר ולמחזר את רגעי ההווה וראיתי אותך. תמיד אתה איתי, יודע שטוב לי.
מבטא את אהבתך עם רגש פנימי בלתי מתפרץ.
רגש פנימי שפועם בך כל העת. בלבך אתה תופס שאבא צריך לדאוג לילדיו ואתה עושה את זה
כל הזמן לאורך כל חיי. הסתבר לי, שאתה בשבילי
החבר המסייע שבאמת נמצא איתי בכל צוקה, מעין סגן של אלוהים ומלאך זמין ומיוחד.
ובמילה אחת, אבא. מאה אחוז אבא.
כשהייתי רחוק מהבית,
גם אם לא התקשרתי לצערי כפי שהיית רוצה לא לחצתי עליי ליצור קשר,
כשהייתי במצוקה באת עד אליי להושיע אותי מיד ערלת החיים.
בין השתיקות, בינות מילותיך, לא היה טבוע רגש הנראה לעין, אך גם לא שתיקה רועמת.
אבא, השבוע יש לך יום הולדת, לא אוכל לתת לך מתנה כי ברור לי כשמש יוקדת
שמתנות לא עושות לך את זה כלל. שונא מתנות יחיה במובן האמיתי של הביטוי.
טוב לך כך, כפי שאתה, מתרגש בתמים מבפנים ומסייע פיזית מבחוץ.
היו זמנים שהייתי מוכן לעשות הרבה כדי שתביע את תחושותיך כלפיי בייתר עוז,
אך הבנתי שלבקש מבנאדם להיות מה שהוא לא זה מגוחך ומיותר.
זה לא שמחוסר ברירה השלמתי עם כך שאנו שונים בהשקפת עולמנו ובהבעת רגשותנו. ממש לא.
להיפך, אני מאמין שנועדנו להיות אבא ובן שונים זה מזה והמציאות הנפלאה הזו בה אנו
חיים ואוהבים זה את זה כל אחד בדרכו שלו היא הדבר השלם מלכתחילה.
הדור בו גדלת חי בתקופה בה היו חסרים כל כך הרבה דברים.
לך לא היה אבא שהקפיץ אותך לחתונה והחזיר אותך ממנה כשהיית בגיל 27.
את הווספה שלך קניתי מהלירות שחסכת בעבודות לילה,
כי לאביך לא היה את היכולת להעניק את מה שאתה מרבה להעניק לי בחיי.
התפיסה הזו - שבה אתה נותן לי את מה שאתה נותן - בעיניך היא תמצית האבהות,
ואתה עושה אותה הכי יפה שאפשר ולא מפסיק לסייע לי במבוכי החיים. יהיה מגוחך לומר תודה,
אז אומר את זה כך; אני אוהב אותך ומתרגש ממך, אני בטוח שאתה חושב את אותם דברים כלפיי,
גם אם אתה לא אומר אותם, אבא נדיר שלי.
אני אגב, משתנק בבכי כעת, אין צורך שתעשה את זה גם. באמת.
ובמחשבה שניה, אולי אדפיס לך את הטור הזה ואגיש לך כמתנת יום הולדת,
כדי שתתווסף עוד אבן בחדרי ליבך ותבין עד כמה אני אוהב ומעריך אותך.
ואגב, האלבום החדש שלי "משהו חדש לגמרי" כבר זמין בשבילכם בלבד.www.nadavgilad.com