עוד בוקר רגיל בחברון, ברחבת שדה המערה יושבת קבוצת תיירים. מול המדרגה השביעית מתבודד איזה בחור. המגבני"קים, כמו תמיד, בשער המצפצף. (רק לפעמים...) ואני יושב ומתפלל בחצר הפנימית. מחזה מוכר לכל מי שנמצא אי- אילו פעמים בחברון.
ואז נפתחת הדלת שבין אולם יצחק (הפתוח למוסלמים בלבד) לבין החצר. ויוצאים משם כמה ערבים, לא צעירים. עם מטאטאי קש וכפות אשפה.
ומטאטאים.
המגבני"קים חושבים שזה נורא מצחיק איך שהערבים יצאו פראיירים לנקות גם את האזור של היהודים. גם חלק מהמתפללים מגחכים לעצמם, ומרגישים מהזה חכמים ליד הערבושים האלה.
וכולם מחמיצים את הנקודה הכואבת.
אפשר לומר שמטאטאים אותה אל מתחת לשטיח.
איש לא מנסה לחשוב מה עובר לערבי הזקן בראש, כאשר הוא עובר בחצר ומטאטא בדלי סיגריות, ניירות, ובמבה עזובה.
כי בשעה ש"האזור היהודי" של מערת המכפלה מלוכלך, המסגד שבאולם יצחק מצוחצח. שטיחים פרוסים על הרצפה, לא תמצא שם בדל אחד , וגם לא במבה. אפילו לא במבה לולו.
זה לא בעיה תקציבית של המועצה הדתית, היא גם מעסיקה מנקה מטעמה.
מערת המכפלה זו רק דוגמא כואבת לחוסר הכבוד לבתי הכנסת ובעיקר לתפילה.
"בבית אלוקים נהלך ברגש" . מי שראה או היה בכנסייה (להבדיל) וגם במסגד, מבין מהו רגש כבוד למקום קדוש. (ע"פ אמונתם, כמובן). שמה לא רואים חבר'ה שמדברים על המשחק כדורגל שהיה אתמול, לא תהיה שם הרצת צחוקים מטורפת על מה שהיה בסניף, לא דיונים פוליטיים בנושרים העומדים ברומו של עולם וגם לא מקום להחלפת חוויות מהמילואים.
"אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמור היכל ה' היכל ה' היכל ה' המה". למה לבא לבית הכנסת אם מזלזלים בקב"ה? עדיף להתפלל ביחידות, או אפי' לא להתפלל בכלל!
מאמר זה לא מופנה לנוער וזה לא פעולה בנושא התפילה. הנוער רואה מה קורה בבית הכנסת, ומה היחס של אביו לתפילה, וממילא זה מה שהוא מקבל בכלל על היחס לקב"ה.
חניך בשבט מעלות שמדבר בתפילה של שבת בסניף, ומושתק על ידי המדריך, שלא נעים לומר, אינו חבר במנזר השתקנים, בגלל שגם הר"מ שלו בישיבה התיכונית שאמנם לא מדבר בתפילה בישיבה (כי משלמים דמי לא יחרץ...) אך בבית הכנסת השכונתי בשבת, יש הרבה מה לעדכן את חבריו לספסל (חוץ מזמן אמירת תפלה לשלום המדינה), וממילא למה שהחניך לא ידבר?
כיום מרבים לדבר על "התחברות", או יותר נכון על "מדוע הנוער לא מתחבר" והתשובה פשוטה.
הנוער בריא. הוא לא מתחבר למשהו מזויף. רק בשביל הניסוי, דיברתי בקול לא גבוה בזמן התפלה לשלום המדינה, ומיד חטפתי כזה שששששש נזעם, איך לא, מאחד הדברנים היותר גדולים.
דוגמא אישית, מתחילה בפרטים הקטנים.
לתשומת לבכם, הורים ומחנכים.
מחבר: אברהם בנימין. בן 18. תושב גבעה בשומרון. "לא מתחבר" לשעבר, עוף מוזר בהווה.
מי מטאטא את מערת המכפלה?
"...שמה לא רואים חבר'ה שמדברים על המשחק כדורגל שהיה אתמול, לא תהיה שם הרצת צחוקים מטורפת על מה שהיה בסניף, לא דיונים פוליטיים בנושרים העומדים ברומו של עולם וגם לא מקום להחלפת חוויות מהמילואים..."
