"רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם עומדת לעד ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם: " (אבות ב,א)
אנו נוטים לחלק את העולם לשני חלקים: עולם של קודש ועולם של חול. נדמה לנו כאילו הקודש והחול סותרים זה את זה. נדמה לנו כאילו עולם התורה מתרכז ברוח עולם החול מתרכז במעשה. כך נוצרת סתירה בין מחשבה לבין מעשה. פעמים ואנו חשים כאילו קיימת תחרות בין עולם הקודש לבין עולם החול.
כאילו עולם הקודש רוצה להשתלט על עולם החול ולהעלים אותו.
זאת ועוד, אנו נוטים לראות את עולם הקודש כעולם שבט השעבוד והמסגרת מהווים מוקד עקרי ולעומת זאת עולם החול הוא עולם מלא חיים וצבעים, בעל שטף וזרימה . כל זה גורם למחשבה שעלינו לבטל את אחד מן העולמות.
משנתנו באה ללמד שהסתירה אינה מוכרחת. "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" – תלמוד התורה צריך להיות מחובר עם דרך הארץ, חייב להיות קשר בינו לחיים. מטרת תלמוד התורה אינה לנתק את האדם מהעולם, להוציא אותו ולהביאו לעולם אחר, המטרה היא לתקן את העולם הזה, לשפר אותו. אנחנו, כאנשי תורה ורוח, צריכים לשאוף ולהסתער על עולם החיים בכל הכוח, אסור לנו לוותר עליו. אנו נשאף לעצב אותו על פי מחשבת התורה. אשר על כן אנו מחוברים לכל תחומי היצירה: לבנין, לרפואה למשפטים ולכלכלה, לקולנוע, למוזיקה, לצבא ולשב"כ, לאקדמיה ועוד. מטרתנו היא ליצור עולם טוב יותר, עולם מתוקן יותר, עולם שבו חומר ורוח יוכלו לדור בכפיפה אחת. "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה".