"הוא היה אומר עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו בטל רצונך מפני רצונו כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך הלל אומר אל תפרוש מן הצבור ואל תאמן בעצמך עד יום מותך ואל תדין את חברך עד שתגיע למקומו ואל תאמר דבר שאי אפשר לשמעו שסופו להשמע ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה" (אבות ב,ד)
לא קל לנהל בית. הקמתו של בית כרוכה בהרבה עמל וטורח. אבל, השאלה המרכזית היא מה המרכז, מה הגורם המרכזי הנמצא בלבו של הבית. יש בתים שבהם תרבות קלוקלת היא זו הנצבת במרכז הבית. כשבאים אורחים זה תמיד מלווה בישיבה משותפת הכוללת שלל סיפורים, רכילות ולשון הרע על הקרובים ועל הרחוקים. עלינו ליצור מצב שאת בתנו יפקדו מי שמונעים מכוחם של ערכים, מי שעסוקים בבירור העולם ותכליתו.
ילדים הרואים חכמים היוצאים נובאים בבתיהם, יסגלו לעצמם ערכים אחרים. הם לא צריכים להקשיב לשיחות, להתערב בהם.
ההגדרה של הבית היא ביטוי לכל עולם הערכים של ההורים והיא מפתח חשוב בהצלחת חינוכם של הילדים.
יהי ביתך בית ועד לחכמים
מה מוקד החיים בבית אותו אנו מקימים? * למי אנו רוצים שילדינו יחשפו?
