על פי רוב צמד המילים "חופשת הקיץ", מעורר חלחלה אצל כל הורה מצוי. קיץ גם כך הוא זמן מתיש - החום (שהשנה בלי ספק התעלה על עצמו), העייפות המצטברת של סוף השנה, מילואים (שמשום מה תמיד נופלים אז); אולם ללא ספק גולת-הכותרת של הקיץ זוהי חופשת הילדים. שלא תהיה טעות: אנחנו מאד אוהבים את הילדים שלנו. מאד-מאד. אבל לא בבת אחת. זאת אומרת, אם נהיה כנים, חודשיים מרוכזים עם הילדים בבית די מטריפים את הבן-אדם אפילו אם הוא מלאך; בעיקר אם יש לו, כדוגמת עבדכם הנאמן, חמישה מלאכים קטנים (זכרים!) בבית.
אבל חופשת הקיץ יכולה להיות גם תקופה נפלאה. לחופשת הקיץ, כמו לכל תקופה בחיי האדם, יש את עבודת ד' המיוחדת לה. זהו הזמן להיזכר בתפקיד המקורי שלנו כהורים: להימצא עם הילדים 24/7. בעולם המודרני זמן איכות עם ילדים הוא זמן נדיר. יתרה מזאת, נוצר מצב פרדוכסלי בו מצוי אדם רוב שעות היום עם אנשים זרים ואט-אט האושר, ההצלחה והסיפוק נדמים כמצויים מחוץ לבית. החופשה היא זמן טוב לחזור אל המקור.
השהות המשותפת מאפשרת לבית להיות סוג של 'מעבדת-מבחן' למידות הנפש. דווקא הבית המצוי בחופשה, נטול המסגרות הרגילות, נותן לכל אחד מבניו לבחון את עצמו מחדש: הסבלנות, היכולת להכיל כוחות שונים בבית, היכולת למצוא שפה משותפת עם גילאים שונים - כל אלה מקבלים בחופשת הקיץ משמעות חדשה.
מעל הכל, חופשת הקיץ היא הכנה טובה לחודש אלול העומד אחר כותלנו: בישיבות הליטאיות נהגו לדרוש: חודש א"ב - אלול בא.שבועות ארוכים של בנייה עצמאית של סדר-יום, פרטי ומשפחתי; משמעת עצמית; קצת יותר זמן פנוי ללימוד תורה, יציאה מהשגרה, תפילה יותר מרוכזת, העמקת הקשר לארץ ישראל.התחדשות ומילוי מצברים -מאותתים לנו להתכונן לחודש בו המלך יוצא לשדה ומצפה לנו, לכל המשפחה. .