בתקופה בה רבים מצעירי העדה נטשו את המסורת והמנהגים שהביאו עמם הוריהם מאתיופיה, ישנו אחד שבחר אחרת: מזה 9 שנים שהוא לומד תורה כל זאת בכדי לזכות בתואר "קייס" - מנהיג דתי מהעדה האתיופית - ולהנהיג קהילה משלו וללמדה תורה. רועי טמניו מחדרה הוא קייס אתיופי בסך הכל בן 18, מה שהופך אותו לקייס הכי צעיר בישראל.
"על מנת שיכתירו אותך לקייס אתה נדרש ללמוד הרבה מאוד", מסביר הקייס טמניו בשיחה עם כיפה, "אתה נדרש להתפלל את כל התפלות בעל פה השונות מאלה המופיעות בסידור המוכר, לדעת את כל התורה וכמובן את שפת ה'גז', 'אמהרית' כמו שכולם מכנים אותה". טמניו הוא נצר לשושלת קייסים שעלתה לארץ במבצע שלמה, וכבר מגיל 12 החל החל ללמד אותו אביו את השפה והמסורת האתיופית ואף שלח אותו לרבו ומורו של טמניו קייס ברוק אליאס ז"ל. כבר בגיל 15 סומן טמניו כ“עילוי“ בקהילה האתיופית והוכתר לקייס הצעיר ביותר.
הקייסים בעדה האתיופית שימשו כמעין רבנים ובעלי הסמכות הגבוה בקהילה שתפקידם היה לשפוט, להנהיג את הקהילה, ללמד תורה ולנהל טקסים דתיים - כמו נישואים ושחיטה. "באתיופיה, הקייס הוא מורה הדרך של הקהילה ומשמש בתפקיד הרב ואף יותר מכך", אומר טמניו ומפנה אותנו למציאות הארץ ישראלית שטרפה את קלפי העדה האתיופית: ”היום המצב שונה ומכאיב. קייסים אינם יכולים לערוך חופות ולתת תעודת נישואים כי הרבנות אינה מאפשרת להם כך שהיום תפקידו של הקייס הוא לשמר את המנהגים והמסורת האתיופית ולקרב את הקהילה אליהם ואל לימוד תורה".
 |
|
(צילום: פרטי)
|
הקייס הצעיר אינו מפנה אצבע רק כלפי הרבנות, אלא בעיקר כלפי חבריו. ”הדור הצעיר השתלב בחברה הישראלית והתחבר יותר ליהדות הישראלית. אנחנו הקייסים מנסים לגדל אותם על השפה שלנו אך לעיתים מרגישים שהם לא רוצים לדעת מהיכן הם באו. אני מנסה לשלב את היהדות הישראלית עם זו האתיופית כי אני חושב שחשוב מאוד לדעת מצד אחד מאין באת ומה הם השורשים שלך ובעקבות כך לדעת לאן אתה רוצה ללכת. המנהגים והחתונות כפי שאבותינו היו עושים באתיופיה מאוד חסרים לנו היום ואנחנו משתדלים להחזיר אותם".
מה גורם לחבריך, לדור הצעיר, לזנוח את השורשים האתיופיים?
"הדור הצעיר נולד בארץ ונשלח לבית ספר בו מדברים עברית וכשהוא חוזר הביתה הוריו מדברים איתו עברית על מנת שיוכל להשתלב בחברה הישראלית. כך הולכת השפה ונשכחת ואיתה גם המנהגים. במשך אלפי שנים שמרנו על המסורת שלנו חרף סכנות רבות וזאת באמצעות לימוד. הבעיה של העדה האתיופית כיום היא שאין מקומות לימוד לבני העדה ולהכשרת קייסים. רק 60 קייסים פועלים כיום בישראל. המשימה שלי היא להקים מקומות כמו בתי כנסת או בתי מדרש ללימוד היהדות האתיופית ולמנוע ממנה להעלם בהיסטוריה".
תורתם של הקייסים, באופן מיוחד, עוברת מדור לדור בעל פה. טמניו מסביר על דרך הלימוד ואומר כי "הקייסים מלמדים תורה על דרך הפשט, מלמדים את מה שהתורה ואת מה שה' אומר לנו מתוך התורה. באתיופיה לא היו מלמדים עם פרשנים והקייסים היו מפרשים בעצמם וכמובן מתוך מסורת של פרשנות אתיופית והיו בקיאים מאוד".
אי אפשר להתעלם מכך שקייס טמניו הוא מקרה בהחלט יוצא דופן. "כבר מגיל 12 החלטתי להשקיע את כל כולי בלימוד תורה וזה הדבר שהכי סיקרן אותי", הוא מתאר. בקרוב מאודף עתיד קייס טמניו להתגייס לצה"ל, אולם הוא כבר מבטיח שלא לזנוח את לימוד התורה: "יש משפט במסורת האתיופית שאומר כי אדם ללא תורה וללא חכמה הוא כאדם ההולך בחושך. במסורת האתיופית ישנה הרבה מאוד חכמה, אמונה ומוסר וזה מה שמייחד את העדה האתיופית ובכלל את עם ישראל. חשובה לא פחות מכל היא היושרה כלפי הציבור. החלום שלי הוא שיום אחד אכתיר גם אני קייסים צעירים ואני מקווה שהיהדות האתיופית תתרחב ותחל תנועה של שיבה אליה. לכך אני מקווה ועל כך אני מתפלל. התעוררות כזאת תשמח אותי מאוד".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il