בניגוד לרושם שיש להרבה אנשים, עיוותי העולם המודרני הם לא חידושים; למען האמת, הם ההיפך הגמור מזה. רוב הסטיות שאפשר למצוא בעולמנו - החל באונס קבוצתי וכלה בכת השטן - הן עתיקות קצת יותר מפסל החירות. גם היהדות, שמצטיירת בטעות כמיושנת - היא מפוכחת ביותר בכל הנוגע לסטיות אנושיות. בחוק היהודי אפשר למצוא התייחסות לא רק לעיוות מצוי כמו הומוסקסואליות, אלא גם למשכב בהמה - סטיה שעדיין לא צועדת ברחובות בגאוה מודרנית.
אף על פי כן, לעולם שלנו יש חידוש אחד בנושא הסטיות המיניות: ההומואים המודרניים נמצאים לאו דוקא בתחתית הסולם החברתי, אלא מצויים אפילו באוניברסיטאות; הם משכילים, תרבותיים ומודרניים. החברה המודרנית לא נותנת לגיטימציה לסטיה בלבד; היא אף מצדיקה אותה, מעודדת אותה ועוטפת אותה בהסברים, בתחכום ובחלקלקות. ההומוסקסואליות כבר לא נתפסת כעיוות נפשי, כי כיום אפשר למצוא בקלות מחקרים מדעיים שמוכיחים שזו תופעה פיזיולוגית פשוטה: יש אנשים שנולדו עם משיכה לנשים, ויש כאלה שנמשכים לגברים.
למה זה קשור אלינו? פשוט מאוד; הומואים לא צומחים על עצים, הם גדלים גם בישיבות. אף אחד לא נולד הומו. הוא התחיל עם סטיה קטנה בפנימיה, התלבט כמה שנים אם הוא כן או לא, ובסוף החליט לעשות את הצעד הסופי, להיחשף ולהצהיר על עצמו בגלוי. המסגרת הפנימייתית - במיוחד בגיל התיכון, היא קבוצת סיכון לסטיות מיניות. כשבחור גדל בחברת בני מינו בלבד, בתקופה שבה מתפתח בו יצר המין בשיא עוצמתו, קשה לו לשמור על גבולות, שיתכן שמעולם לא הוצבו בפניו בבהירות (אגב, אין הכוונה לטעון שאיזון נפשי מצריך את חברת בנות המין השני, כי אפילו מסגרת משפחתית - מורחבת או מצומצמת - יכולה להביא לאיזון כזה).
העובדה שההומוסקסואליות הפכה להיות תופעה מקובלת ונורמלית בעולם, משפיעה גם עלינו ועל מחשבותינו. זה יכול לגרום לנו להתחיל לפחד מעצמנו - עולות בנו מחשבות שאולי האהבה הפשוטה והאמיתית שאני אוהב חבר, או הרצון שלי לומר לו מילה טובה או לחבק אותו, מסמלת את זה שאני הומו. החברה ככלל, מפסיקה להאמין שאהבה היא אפשרית ללא משמעות מינית. העיוות נהיה גס כל כך, שברור לאנשים שדוד המלך היה הומו, הוא הרי אמר ליהונתן ש"נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים".
הבעיה מתחילה בזה שאנחנו מכניסים לעצמנו שטויות לראש. שמענו על התופעה, ולכן החדרנו לעצמנו לראש, שאולי גם בנו הבעיה קיימת. האמת היא, שאם נסתכל בתוכנו פנימה נדע שזה שטות, ברור לנו שזו סטיה גסה. הרי גם אנחנו יודעים שזה לא טבעי לנו.
החברה המודרנית, בגלל כל הנאורות שלה, מקשה עלינו להציב גבולות ברורים. לרוב האנשים יש מקום בריא בנפש שאומר פשוט: "איכסה" על דברים כאלו, וצריך רק להקשיב לו. אפילו בעולם שלנו מרגישים אנשים רגילים גועל נפש ברור כלפי הומואים ולסביות, למרות שלא מקובל להכריז על כך בפומבי. אבל אסור להתבלבל; זה מגעיל, זה אסור, זו סטיה - וזהו.
שמו המדעי של המין ההולך-על-שתים הוא "הומו ספיינס", שמשמעותו: האדם הנבון. התבונה האנושית עשויה לעזור לו לשלוט על יצריו, אבל עוד קודם לזה תפקידה הוא לשמור עליו מעיוותים שכליים. בחור דתי צריך לדעת, יותר מכל אחד אחר, שיש גבולות שלא עוברים; יש דברים שלא נמצאים בתוך העולם הפרטי שלי - אפילו לא בתור אופציה תיאורטית רחוקה.