בוא נודה על האמת. אין דבר שיותר מפחיד מורים מאשר להיכנס לכיתה שבועיים לפני החופש הגדול במצב צבירה של אס"ק - אווירת סוף קורס:
פתאום אתם מגלים שארסנל הכלים שעזר לכם לצלוח שנה שלימה, זהה באפקטיביות שלו להשפרצה באקדח מים על עינו של כריש ליוויתן. רק שאצל האחרון קיים חשש למצמוץ. התלמידים ככל הנראה רק יצחקו עליך.
אני זוכר איך לפני 3 שנים, נכנסתי לכיתה י"א, יום לפני החופש הגדול. עמדתי מולם. יודע שחוץ מאומנות המשחק אין בארגז הכלים שלי כלום. חשבתי כל הזמן איך לא לשדר להם פחד. ידוע הרי שתלמידים מזהים פחד ומריחים אותו מקילומטרים. לפני החופש הם כמו קומקום שמתחיל לרתוח. הניסיון לסתום אותם עם היד יוכל להיגמר בכוויה. כל מה שנשאר לך, הוא רק לשחק עם האנרגיה המתפרצת שלהם. להזיז אותה מצד לצד. מחנך בשבועיים האחרונים של סוף השנה מתחפש ללוליין ההולך על חבל דק מאוד כאשר כל מטרתו היא רק לצלוח את המרחק שנשאר לו עד ליבשה של החופש הגדול: אין זמן לחפירות או לפזילות מיותרות. ארבעת הטיפים הבאים יעזרו לכם המורים והמחנכים, לצלוח את הקילומטרים האחרונים של המרתון המתיש בעולם ולהגיע לקו הסיום בחתיכה אחת.
חלום עליכם
כמו אפקט הקרחון שמגלה טפח ומכסה טפחיים, ככה במשך השנה יכולים התלמידים לשבת מולנו מבלי שבאמת נדע איך קוראים לחלומות שלהם. השיעורים הכיתתיים נועדו ללעיסת החומר עד למבחן. אין זמן לברברת מיותרת ועד שכבר יש שיעורי חברה, מן הסתם ננצל אותם למטרות נקודתיות ומהודקות היטב. אזור האס"ק הוא זמן נהדר להתחיל ולהכיר את החלומות של התלמידים שלכם. לתת לכל אחד ואחד מהם במה אמיתית בכדי לשתף אותנו עם התחביבים והדברים שהם הכי אוהבים. עשו לכם בימת הרצאות כיתתית ותנו לכל תלמיד 10 דק' בכדי לספר על החלומות שלו. לפעמים תגלו שכמה מהם מוכרים לכם באופן אישי.
שימו לב: היכונו לחוק החלומות השלובים - אתם חולמים לעוף לחופשה מפנקת בחו"ל ומגלים שהתלמידים שלכם ישמחו לממן לכם כרטיס שייקח אתכם לשם.
מסטר שף עדות
בכדי לשרוד את אזור האס"ק אתם צריכים קודם כל לחשוב מחוץ לכיתה: אל תיגררו. נסו להקדים את התלמידים בצעד אחד. תפתיעו אותם. אתגרו את התלמידים ובקשו מהם להכין או להביא לכיתה את המאכל האהוב עליהם כאשר יינתן ציון לפי הקריטריונים הבאים: א. מאכל עדה: ככל שיהיה יותר מקורי וקשור לעדה, כך הציון גבוה יותר. ב. הכנה עצמית: לקנות כולם יודעים. להכין לבד, זו כבר חכמה. ג. סיפור חיים: כל תלמיד שיספר סיפור שקשור למאכל, יקבל תוספת ניקוד. אגב, אפשר גם להמציא אבל שיהיה מעניין.
את הפעילות ניתן לקשור כמעט לכל שיעור: היסטוריה - מאיפה באו המאכלים. מקצועות קודש - סדר ברכות וכו.
שימו לב: אין דבר כזה, המבורגר טונסאי!
החופש לבחור
אס"ק הוא הזמן האידאלי להתחיל ולדבר עם התלמידים על החופש וכן על הגדלת הראש הנלוות אליו: אין דבר יותר מעצים מאשר להתחיל ולהיכנס עם התלמידים לסיטואציות בהם הם ברשות עצמם וההגה (ובכיתות י"ב תרתי משמע) עובר לידיים שלהם. נושאים שכל השנה, לא היה פנאי לדסקס עליהם פתאום מקבלים חיות: תפילה. כיפה. גלישה. סמרטפון. חו"ל. שיימינג. אפשר לערוך פעילויות בצורת דיבייט, בהם כל תלמיד משכנע בטענה שלו או בצורת פרלמנט עם בית משפט של תלמידים וכמובן, יש גם תמיד סדנאות סרטים נהדרים וחינוכיים שאפשר ומומלץ להראות כאשר מקיימים לאחריהם דיון כיתתי. ואם אתם ממש רוצים לעוף, תהיו רציניים ותכינו גם כיבוד. לא להאמין איזו השפעה יש לפופקורן עם חמאה על אורך הפתיל של התלמידים.
שימו לב: הרעיון שהבאתם, לא נחשב ככיבוד במידה וכל הכיתה מביאה כזה.
מורידים את המסכה
חליפת המחנך לא תמיד באה טוב בעיניים לאס"ק: יותר מידי כבד ומהודק. שחררו קצת את העניבה. תיפטרו מהחליפה, תורידו את מסכת 'האני-יודע-יותר-טוב-מכם' ותתחילו לספר קצת על עצמיכם:
איך הגעתם להוראה. מהם החלומות שלכם. הפחדים. הדברים הדביליים שאתם עושים. התחביבים. אין דבר שמושך יותר את התלמידים מאשר להכיר את האיש שבפנים. תקבעו דייט עם התלמידים שלכם: על קפה או שוקו. דברו על איפה שהייתם רוצים להיות בעוד עשרים שנה. צאו מהכיתה לעבר מרחב אחר. דשא או אמפי או כל דבר שמשנה אווירה. למדו אותם את השיעורים שעלו לכם בכאב ובדמים. ריצ'ארד בך, הסופר האמריקאי כתב כבר: "אנחנו מלמדים הכי טוב את מה שאנחנו הכי צריכים ללמוד בעצמנו." אלו השיעורים שהתלמידים הולכים לזכור עוד שנים רבות.
שימו לב: אם אתם עוצמים עיניים תוך כדי חשיפה אישית ומגלים שיש יותר מידי שקט בכיתה, כנראה שאתם מאוד מרתקים. את הקירות.
הכותב הוא מחנך, יזם חינוכי, חבר מערכת 'הגיע זמן חי' וסמנכ"ל 'חברים מקשיבים'.