שידברו
"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"
מדברי רש"י שיש מרבותינו הדורשים לשבח (לשבח של נוח), ויש שדורשים לגנאי, אמר האדמו"ר רבי מאיר מפרמישלאן, שיש ללמוד שני דברים: האחד – אין דרך להתחמק מבעלי לשון-הרע, ואפילו צדיק אינו יכול שלא ל"היכנס לפיהם". עובדה: התורה מעידה כי נוח איש צדיק תמים היה, ובכל זאת – יש שדרשו מעשיו לגנאי. השבר השני שניתן ללמוד מכך הוא, שלא תמיד יש לשים לב לשיחת הבריות ולהתרגש ממנה. התורה קבעה כי נוח איש צדיק תמים. זו העובדה, ומי שרוצה לדבר אחרת – שידבר.
מיהו צדיק?
אחד ה"מתנגדים" המובהקים באמצע המאה הי"ח היה הרב חיים הכהן רפופורט, שהיה רבה של לבוב. באותם ימים החלו תלמידי הבעל_שם_טוב להפיץ את תורת החסידות באותו אזור, וכדרכם, לכל אחד מרבותיהם "הדביקו" החסידים את התואר "הצדיק". אמר על כך רבי חיים הכהן רפופורט: התואר "צדיק" מופיע בתורה רק ביחס לנוח, כיוון שהוא פרנס רבים בדורו. כן אנו מוצאים מלת תואר זו על הקב"ה (תהילים): "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון...צדיק ה' בכל דרכיו". ואילו, הוסיף ה"מתנגד", האדמו"רים של זמננו, אין הם מפרנסים את הבריות, אלא להפך הבריות מפרנסים אותם, אז למה "צדיק"?!.
את מי שולחים
"וישלח את העורב"
כאשר הציעו לרבי צבי הירש את כס הרבנות בברלין, שהייתה ידועה כעיר של משכילים, שבד"כ לא חלקו כבוד רב לרבנים, ניסו מקורביו להניאו מקבלת התפקיד. לאחר ששקל את הדבר, החליט לשלוח שליח מטעמו לברלין, שיתרשם במו עיניו ויביא המלצתו בפניו. משבחר הרב לשלוח דווקא יהודי שהוא "משכיל למחצה", השתוממו מקורביו, מדוע לא בחר לשלוח תלמיד חכם מובהק.
הסביר להם הרב: לאחר המבול, כאשר נוח ביקש לדעת האם העולם עתה טוב יותר, והאם הרשעים כלו, שלח תחילה את העורב דווקא, ולא את היונה. מדוע? כי אילו שלח את היונה, זו בגלל תמימותה וכשרותה, לא הייתה אפילו מבחינה ברשעים, ולא הייתה יורדת לחקר האמת. וגם הרשעים עצמם, מפני תמימותה היו משנים ממעשיהם עד שתעוף מהמקום. לפיכך שלח נוח את העורב, העוף הטמא, שהרשעים יראו בו אחד משלהם, לא יעמידו פנים כלפיו, וכך יעלה בידי העורב לראות את המצב כמות שהוא באמת. כך, עפ"י ההיגיון הזה, שלחתי דווקא את השליח הזה.
מה לי ולמבול?
"...והנני משחיתם את הארץ"
ר' אברהם אביש, מרבני פרנקפורט, הלך לבית_הכנסת להתפלל על עצירת הגשמים, פגש הוא בדרך באחד מתנועת ההשכלה, והציע לו להצטרף אליו לתפילה על עצירת הגשמים, שהיא בוודאי עניין הנוגע לכולם, לא רק לחובשי בית_המדרש.
ענה לו אותו יהודי בלגלוג: האם כופר שכמותי יכול להשפיע על בורא עולם שיוריד גשם?
ענה לו הרב: בריות שכמוך מסוגלות להביא אפילו מבול לעולם....
בל תוסיף
"וישת מן היין וישכר"
חסיד זקן הסביר לאדמו"ר מסדיגורה את גודל עניין הלגימה, כמו שאמרו חז"ל: "גדולה לגימה שמקרבת רחוקים".
אמר לו האדמו"ר: בכל מצווה יש איסור של "בל תוסיף", וגם במצווה זו יש לשמור על המידה, ותו לא.
הלך לו הראש
"כי יצר לב האדם רע מנעוריו"
ר' בונם מפשיסחה היה אומר, שאת יצר הרע צריך האדם לדמות לעצמו כרוצח הניצב עליו וגרזן בידו ואומר להתיז ראשו.
הקשה אחד מהחסידים: ומה אם אין אדם מסוגל לדמות זאת?
השיב ר' בונם מפשיסחה: סימן הוא, שיצר הרע כבר התיז את ראשו מזמן.