עוד אין לה ילדים, והיא רצתה הריון בכל מחיר.
לאחר שאיבת הביציות היה לה מלאי של עוברים קפואים והרבה אופטימיות.
ככל שהמלאי הלך והצטמצם, הגוף שלה הלך וקמל.
הוא לא הצליח לעמוד בקצב, והיא לא רצתה להפסיק לנסות.
כשהגיע תורו של העובר האחרון, היה לה כבר רזומה מכובד של טיפולים פולשניים, התערבויות ואשפוזים.
היא נאלצה לקחת פסק זמן.
עוד בתחילת התהליך הצעתי לה פעם לבוא לרקוד בשביל הנפש, להשתחרר . היא הסבירה לי שזה לא מדבר אליה משום כיוון, שהיא מאמינה אך ורק ברפואה והיא בחיים לא תבוא, אז הרפיתי.
זמן מה אחרי שאזלו העוברים הקפואים, אזרתי אומץ והצעתי לה בספונטניות לבוא שוב, להתפייס עם הגוף שעבד וניסה עד כלות.
הזמנתי אותה להיות אורחת שלי.
הכנתי לה תירוץ למקרה שתסבול מדיי ותרצה לצאת באמצע.
והיא באה.
התרגשתי מאוד, ונתתי לרקדניות שלי להפעיל את קסמיהן.
היא כל כך נהנתה שהפנים שלה זרחו.
מה זה הדבר הזה? היא שאלה בסוף. זה ממש לא ריקודי בטן! זה כל כך נשי ועדין ונעים, זה כל כך כיף!
ואיזה נשים חמודות רוקדות אצלך, איזה גיוון!!! גילאים וסגנונות כל כך שונים!
שמחתי מאוד שהיתה לה חוויה חיובית כל כך, והזמנתי אותה לבוא מתי שרק תרצה.
היא לא באה יותר, והרפיתי.
שבוע שעבר פגשתי אותה, וכרסה בין שיניה.
שמחתי כל כך!
את זוכרת שבאתי לרקוד אצלך? שאלה.
לא סיפרתי לך שהייתי בדיוק אחרי החזרה של עובר קפוא מסבב חדש.
אחרי כל הכשלונות וההפלות שחוויתי עם ההחזרות הקודמות, החלטתי להתפרע ולנסות לבוא לרקוד אצלך.
הייתי כבר נואשת ומיואשת לגמרי.
עשיתי השתדלות, באתי לרקוד, וזו התוצאה, היא סיכמה, וחיוך שלו מלא סיפוק נסוך על פניה.
אחרי שההלם הראשוני עבר, הודיתי לה ואמרתי:
עכשיו ברור לך שאת באה לעשות אצלי גם הכנה תנועתית ללידה..!