זה היה יכול להיות מסקרן אם היינו צריכים להיבחר כל כמה שנים לראשות הבית. תוהה על איזה סלוגן הייתי הולכת. מה הייתי צריכה להבטיח שאשפר או אוסיף וממי הייתי דואגת שלא אקבל את הקול שלו. אבל אם נחשוב על זה לא בצחוק, נראה שיש בחירות במשפחה.
יש הרבה תפקידים שאנשים מבצעים במשפחה – הלחוץ, הדואג, הליצן, החרוץ, הבשלן, המנקה, היצירתי ועוד ועוד.. לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מחכים לבחירות. שאולי מישהו ייקח מאיתנו, יחליף אותנו, יאפשר לנו אחרת. לפעמים אנחנו כהורים בוחרים ילד לתפקיד מסויים או מלבישים עליו תפקיד. לפעמים אנחנו לוקחים על עצמנו תפקידים של מישהו אחר. והרבה פעמים קשה מאוד לבחור אחרת.
מה זו באמת בחירה? ולמה זה כל כך מורכב?
בחירה היא הכרעה בין מגוון אפשרויות. היא מחייבת אותנו גם להבין מה האפשרויות שעומדות בפנינו וגם להחליט מה המתאים ביותר. הבעיה מתחילה כשמשהו לא ברור לנו בשלב הזה. או כשאנחנו לא מרגישים שאנחנו מספיק יודעים או שאנחנו לא מרגישים שאנחנו במקום שיכול לקבל החלטה. ולפעמים יש פחד מהלא ידוע שבלבחור אחרת ממה שהיינו רגילים.
העניין הוא שכשלא בוחרים, תקעים במקום ובכל מקרה האחריות יוצאת מהידיים שלנו ומישהו אחר בוחר עבורנו. ואז התסכול גובר. כי פתאום נראה לנו שמה שבחרו לנו לא מתאים. זה קורה לנו כל הזמן, זה קורה לילדים שלנו. ואולי הדרך להתמודד עם זה היא לבוא מכיוון שונה. לפני שבוחרים מה כדאי, מה נכון, לעצור רגע. לשאול את עצמי שאלה אחרת. מה אני צריך? מה חשוב לי?
להתחיל לבחון יותר לעומק מה מביא אותי בכלל לצורך לבחור דווקא עכשיו. מה לא מספיק טוב לי באיפה שאני כבר. אילו צרכים שלי לא מקבלים מענה במצב הקיים? לא להסתכל על ההבטחות של המתמודדים או האפשרויות. להסתכל עליי, הבוחר, מה אני צריך? מה חשוב לי? ורק אחרי שאני במקום שלם עם ההבנה הזאת, לחזור ולבחון את שלל האפשרויות העומדות בפניי. לראות מה ייתן מענה לצרכים שלי בצורה הטובה והמדוייקת ביותר. זה נשמע יותר קשה אבל זו עבודה שמניבה תוצאות טובות ומדוייקות יותר. וההבנה שיש לנו יכולת לשנות, לבחור אחרת, היא מתנה.
חשוב לזכור שוויתור על המתנה הזו של היכולת לקחת אחריות על הבחירה הוא כמו לא לבוא לקלפי או לשים פתק לבן. זה בעצם לתת למישהו אחר לקבל החלטה על החיים שלי. וזה, בעצם, לפספס הזדמנות להתקדמות ושיפור וריענון.
אז מתי הבחירות במשפחה שלכם?