כמה כללי ברזל חשובים:
צרו עבור הילד חוויה בטוחה כהכנה לפרידה
כבר בבית או בדרך לגן / בית הספר דברו איתו על הפרידה, הכינו אותו לסדר היום, ולמי עליו לפנות במידה ויזדקק לעזרה. כמו כן, דברו איתו על איך הייתם רוצה שתיפרדו, לדוגמה, תתנו נשיקה ואחר כך הוא ייתן יד לגננת ויכנס לגן או בית הספר. ככל שתהיו יותר קונקרטיים יקל על הילד לדמיין לעצמו את הפרדה ואת הזמן עד חזרתו הביתה.
היפרדו נכון מהילד
ישנם הורים, שעל מנת למנוע "לכאורה" בכי בזמן הפרדה מהילד בכניסה למסגרת, מבצעים תמרון בריחה בעת שהילד משחק או עסוק. חשוב לי לומר לאותם הורים, כי אמנם נחסכה מכם סצנת הבכי של הילד, אך זה לא שהיא לא התרחשה, היא פשוט התקיימה אצל הגננת או המורה ללא נוכחותכם, וגם האמון של הילד בכם עלול להיפגע. מצד שני, ישנם הורים שברגע שהילד מתחיל את סצנת הבכי לא מסוגלים לעזוב, הם מנסים לשכנע את הילד בהבטחות שונות, ובשוחד של מתנות על מנת שהילד ייפרד מהם ויפסיק לבההורה כות. שני סוגים אלו של התנהגויות אלו הוריות נראים כהפכים, אך, השורש שלהם הוא אחד – משהו בתוך לא שלם עם הפרדה. משהו שמתקשה להתמודד עם בכי של הילד ועם תסכול שלו. ולכן כדי שהפרדה תהיה טובה על ההורה לפתח עמדה פנימית של הבנה שהוא לא מעולל לילד שלו כל רע. ואפילו להפך, יש לפתח עמדה נפשית שלפיה מותר לילד לבכות לפעמים, ושבעצם הפרדה בגן הילד לומד שעור חשוב לחיים – איך נפרדים.
האמינו בילד שלכם
תאמינו שהוא מסוגל לעמוד בציפיות ובדרישות של המסגרת. שהוא מסוגל לסדר תיק לעצמו. מסוגל להכין שיעורי בית, פשוט מסוגל. האמונה הזו תבנה בתוכו את האמונה שלו בעצמו, כי אמון של ההורים = אמון של הילד בעצמו.
האמינו בעצמכם ובהורות שלכם
האמינו שגידלתם ילד עם כוחות, יכולות וגבולות, ושהוא יסתדר בהצלחה במסגרת החדשה, גם אם לפעמים היא תהיה מעט קשה.
ד"ר ציפי ריין - פסיכולוגית, יועצת זוגית, מינית ומשפחתית. מנהלת המרכז למשפחה במכללת "אורות אלקנה".