כבוד הרב שלום וברכה.
אני נערה בת 17 הסובלת מocd. ברצוני לשתף את כבוד הרב בדבר שנורא קשה לי.
אני הרבה פעמים מרגישה שהתורה והמצוות הן עול בשבילי וזה דבר שנורא מצער אותי. כאשר אני מתפללת אני הרבה פעמים חוזרת על כל מילה כמה וכמה פעמים עד שארגיש שכשאמרתי את המילה היתה לי מחשבה טובה. אני כל הזמן מפחדת שהמחשבות שלי חס ושלום משפיעות. לא רק בתפילה זה מפריע לי. למשל כאשר לומדת אני על מצווה חדשה אין לי את החופש לחשוב על המצווה אלא אני ישר עושה. כי אני מתמלאת פחד נורא שאופף אותי ופשוט לא נותן לי מנוחה. אני מפחדת שאם לא אעשה את המצווה למשל יקרה משהו רע. חשוב לי שכבוד הרב יבין שמדובר בהפרעה(ocd) אבל איך אני נערה שסובלת מכך יכולה לעבוד את ה' ככה? איך אני צריכה להתייחס לעבודת ה' שלי??
איך אני יכולה להתענג על המצוות כאשר כל כך קשה לי. אני יודעת שאני צריכה להתענג על המצוות שה' נתן לי ולא להפך חס ושלום.
אני כותבת מכאב ומקווה שבעז"ה תוכל להבין אותי ולעזור לי.
תודה רבה.