שלום רב,
כרווקה בת 30 נאלצת להתמודד עם בעיה ההולכת ומחריפה בציבור הדתי-לאומי - התרופפות הקשר עם הדת הנגרמת כתוצאה מרווקות מאוחרת.
כמי שחריגה בנוף החברתי ועדיין מקפידה הקפדה יתרה על ההלכה, בחיים בכלל ובזוגיות בפרט, מוצאת את עצמי שוב ושוב מסיימת קשרים על רקע פערים דתיים, ומתמודדת עם חוסר סבלנות של בן הזוג על ההקפדה בעניין ההלכה (מגע, אלא מה).
מצד אחד- בטוחה בדרך בה הולכת, ומצד שני- נשמעים שוב ושוב קולות סביבי שכדי להתחתן ולהקים בית אני חייבת להבין שעלי להתפשר ושגברים בגיל זה לא מוכנים להקפיד על מגע, ושכל עוד אתבצר בעמדתי- אשאר לבד.
העניין כמובן מורכב, ומעציב, וקשה להתייחס ולמצות אותו בשאלה בת כמה שורות בודדות. אך שאלתי לרב- כיצד ניתן להתמודד עם הקושי במציאת בן זוג בגלל פערים דתיים?
משתייכת לכיפה הסרוגה, ואין זה רלבנטי לנסות במגזר החרדי. גם בשל פערי מנטליות ותפיסת עולם, וגם כיוון שסגנון הלבוש וההתנהלות שלי אינם מתאימים למגזר החרדי.
המתנה לבחור ברמה דתית הנכונה לי היא בעייתית, מה גם שמבחינת התנהלות וסגנון- אותם בחורים עמם אני בקשר הם הנכונים בשבילי. הבעיה שנשים יכולות להביא מורכבות כזו- של סגנון ורמה דתית שלאו דווקא באים יחד באופן טבעי, לעומת גברים- שאצלם יש דיכטומיה ברורה בין סגנון פתוח ומשוחרר, סקרנות אינטלקטואלית ושמחה סוחפת לבין מקום תורני רציני ומעמיק, רצינות תהומית, קבעון מחשבתי וריחוק על גבול הקרירות במסגרת זוגית.
אודה על עזרת הרב.
תודה וכל טוב,
יעל