שלום כבוד הרב,
אני בחורה מסורתית שומרת שבת ומשתדלת בהכל
ביום חמישי היתה אזכרה של 12 חודש למותו של אבי, במהלך כל השנה היה לי מאוד קושי בהלכות אבל בעיקר משום שהקשר שלי ושל אבי אינו רגיל ומעבר לכך מהאופי שלי אני אחת שלא בוחרת לבכות ולהרוס לעצמי את הנפש בבית אלא לצאת לעבוד לטייל לפזר חיוכים ולשדר עסקים כרגיל. זקפתי לזכותו דברים אחרים כאמור שטיפת בית כנסת. עזרה לאחר תרומות וביקורים אצל קשישות הזקוקות לכך.
כך שלא שמרתי הלכות אבל ואני מביעה חרטה עצומה על כך. האם הלכות אבל הינן מדרבן או מדאורייתא? מהן ההשלכות לכך ?
דבר נוסף, ביום שישי האחרון עלינו לקברו. באותו יום בבוקר התעוררתי והבחנתי כי אני בנידה. הלכתי לקבר כרכיל ואף שטפתי אותו ניקיתי ובשישי רק לאחר הקידוש נסכרתי כי יש איסור בלעלות לקבר בזמן נידה.
אני נמצאת במצב רוחני ירוד ולא רגועה בעליל. מעבר לכך שאני בתקופה חלשה כרגע.
אשמח לקבל תשובה הלכתית וכן חיזוק ברכה והצלחה ומה עליי לעשות כרגע.
תודה, בשורות טובות.