הייתה לי תקופה לא מזמן שהרגשתי שהפה זה לא המקום שלי, להיות יהודיה.
אני גאה בזה שאני ישראלית אבל הייתה תקופה שרציתי להתנצר שהרגשתי שזה רק יטיב לי.
כל חיי חינכו אותי באמונה לה' אבל גיל ההתבגרות גרם לי לפקפק בהכל.
אני מרגישה שדווקא בגלל שחינכו אותי ככה אני רוצה להתמרד.
מצד אחד אני מרגישה מחוברת לה' בדרך לא מובנת אבל מצד שני אני לא מפסיקה לחשוב על אם זה באמת לאן אני שייכת.
כל פעם שמישהו משהמשפחה מדבר רע על נוצרים אני מרגישה כאילו דוקרים אותי או משהו.
אני מרגישה שלשם אני שייכת אבל אני לא ממש יודעת אם זה באמת מה שאני רוצה? המחשבות על להתנצר דווקא גרמו לי לרצון להתחזק אבל כל פעם שאני הולכת לבית כנסת אני מרגישה שהמקום הזה דוחה אותי שזה לא בשבילי שאני לא רצויה.
אני רוצה לדבר על זה עם ההורים שלי אבל זה לא אפשרי הם ישנאו אותי לנצח וזה בכלל לא הגזמה
מה אני יכולה לעשות הנוגע לזה?
ואפשר לא לפרסם את זה או משהו זה ממש אישי
תודה