שלום רב!
אני בחורה בת 26 והיה לי חבר קרוב לשנה והוא נפרד ממני לא מזמן מפני שאני לא מוכנה להתחתן .הוא היה החבר הראשון שלי.לא יצאתי עם בנים כ"כ לפני וכשיצאתי זה נגמר בדייט אחד כי חתכתי.
העניין הוא שאני תוהה אם אני לסבית. מאז גיל תיכון היתה מישהיחברה מאוד טובה ואפשר להגיד שאהבתי אותה אבל לא ייחסתי לזה משמעות היא גם עברה כיתה אח"כ אז אחרי תקופה של שנה בערך הפסקתי לאהוב אותה. בהמשך חיי הבוגרים בגיל 22 נפגשתי עם חברה שלמדה איתי באולפנא והיינו יחד בשליחות,גרנו יחד ופשוט אהבתי אותה,ממש ככה.היא היתה יפה,כריזמטית,בעלת ביטחון עצמי,חכמה ופשוט הרגשתי שאני כבר מכירה אותה מחיים אחרים,הרגשתי חיבור עצום אליה.לא חשבתי שהיא מושלמת,היו לא חסרונות והיא פגעה בי המון אבל ממש אהבתי אותה אהבת נפש,כשהיא לא היתה נמצאת בדירה הייתי ממש מרגישה בחסרונה וממש התגעגעתי אליה.אז הבנתי מה זה להתגעגע למישהו ברמה מאוד חזקה שכואב בפנים..אני הבנתי שזה לא בסדר והדחקתי את זה,חשבתי לחזור לארץ אפילו אבל החלטתי שלא. אני בחורה מאוד שכלית שחושבת עפ"י שכל ולא פועלת לפי הלב שלי.ידעתי שזה לא בסדר לכן הדחקתי. אח"כ חזרתי לארץ וניתקתי איתה קשר לגמריי.עברו שנים ובגיל 25 הכרתי את החבר שלי,הוא היה נראה לי בחור טוב עם תכונות טובות ופשוט המשכתי לצאת אתו ולא בדיוק ידעתי למה אני ממשיכה כשעם אחרים חתכתי ישר.משהו בטוב שלו כנראה הרגיש לי בנוח להיות אתו.שמרנו נגיעה כמה חודשים רבים ואח"כ כבר לא.הוא הבחור הראשון שנגע בי,נשיקות וחיבוקים..אני שומרת על עצמי ומה שאסור אסור.הוא התאהב בי במהלך הקשר ורצה להתחתן איתי ואני לא הייתי בטוחה אם אני רוצה אותו וגם עכשיו אני לא יודעת.הוא מאוד נמשך אליי וכשהיינו נוגעים לא הרגשתי התרגשות\פרפרים וכו. זה היה רגיל מבחינתי חוץ מפעמים בודדות. השבוע הוא נפרד ממני ואני תוהה עם עצמי מה הבעיה שלי ואני חושבת שאולי אני נמשכת לנשים?אהבתי בחורה בגיל 22!!אהבה ממש!אני יודעת בוודאות!אף אחד לא יספר לי אחרת..בחיי היומיום מאז לא קרה לי שנמשכתי למישהי.יש לי עניין עם חיצוניות.מושכים אותי בעין אנשים יפים נשים וגברים(רק בהסתכלות)העניין הוא שכנראה זה ככה או שאני יכולה להימשך גם לגבר.אבל מה אני אמורה לעשות להתחתן עם גבר שאולי אני לא נמשכת אליו ממש?זה יכול ליצור בעיות כשמקיימים יחסים אני לא רוצה להרגיש ריקה או שחס וחלילה