קורה לי הרבה מאוד שאני עצובה ואפילו לא יודעת למה סתם יש לי מצב רוח של דיכי כזה..
ניסיתי לחשוב עם עצמי למה והגעתי למסקנה אחת:
צומי זה מה שזה צומי כאילו אני רוצה שיתייחסו אליי אז זה מה שאני עושה לא יודעת איך זה קורה לי
כאילו ששואלים אותי מה קרה אז אני לא יודעת מה לענות ואני מרגישה שקשה לי ואני לא יודעת ממה אפילו אני לא מצליחה להביע את עצמי גם כשאני חושבת עם עצמי אני לא יודעת איך להסביר לי את מי אני בכלל
זה מחרפן אותי
א.מה לעשות עם זה?
ב. זה באמת צומי או שמה זה?
ג. אני ממש שונאת את עצמי מה לעשות עם זה?