אשתי ואני היינו בקשר טוב עם אחותה והילדים.עברנו לגור בדרום לידם.נוצרה קינאה בין גיסי השני שגרם לפירוד במשפחה .ואז אחותה של אשתי התקרבה אל אחותה השניה ולא אל אשתי ואליי.אשתי היתה בצער נורא מכך לאחר שעזרה לאחותה תמיד והיא כאילו בגדה בה למרות שהתקרבנו לידה בגללם.היה נתק כמעט שנתיים עד שאשתי ואני חזרנו לירושלים.
לאחר חודש אותה אחות ש"זנחה את אשתי" נפטרה וגם אז אותו גיס שהפריד ביניהם טען שזה מקפידא של אשתי.אשתי מחקה את משפחתה ואומרת שאין לה משפחה.
אני כל הזמן חש קצת מבוהל מהטראומה,חש עצבות שאותה אחות נפטרה.רב פסק לאשתי שהיא לא מחוייבת ללכת להלוויה.אני לעיתים חושב מחשבות על הילדים של הגיסה שנפטרה.אינני יודע איך להתגבר על העצבות ואיך בעצם לא לחשוב על זה ועל כל התוצאות הטראגיות של הסכסוך
איך אצא מהמצב ואמשיך בחיי עם אשתי מבלי ליפול מידי פעם למחשבות או לעצבות.מה לומר לעצמי שיש לי מחשבות על הגיסה
איך לפרוח ולהתגבר על כך
תודה על העצה