בס"ד
שלום רב לכם.אני פונה אליכם כי שמעתי הרבה דברים טובים עליכם.אני נמצאת במצב שקצת קשה לי בו.אני כל הזמן חרדה,ובמקביל "אוכלת את עצמי" על הפגם באמונה שלי.אני יודעת שאדם מאמין צריך בטחון, התמסרות ואמונה אין סופית בקב"ה, אבל מה אעשה ואני מפחדת?!בשנה שעברה נחשפתי למאורע קשה שהשאיר בי רשמים- פחד,וזה גורם לי לשמוח פחות, לחשוב הרבה על המוות,ולשקוע בחרדות.מה אפשר לעשות?! הפחד גורם לי להמנע מלעשות דברים מסוימים,ואנשים-שלא בכוונה-לא מבינים למה אני לא עומדת בציפיות.איך אפשר להתעודד??
אני רוצה לשמוח!אני יודעת שצריך לעבוד את ה'מתוך שמחה-ולא מתוך יאוש ויראת עונש,אם כן-אולי יש לכם פתרון?
תודה רבה מעומק הלב על שפיניתם זמן בשבילי,מצטערת על ההפרעה.