שלום רב,
כשהייתי ילדה הכרתי בחור, ובאותה תקופה הרגשתי שהוא אהבת חיי ושבבוא היום - אתחתן איתו. לא הייתי מסוגלת לדמיין בראשי אף אחד אחר. אך הבחור טס הרבה לחו"ל ובמסגרת העבודה שלו נעדר הרבה, כך שלא הצלחנו לשמור על קשר, והתרחקנו. הוא גם גר בעיר אחרת. לפני כשנה הכרתי בחור אחר, והתחלנו לשמור על קשר. לדעתי, אם הקשר ימשך עוד קצת - הוא יציע לי נישואים. אני מפחדת מאוד מהסיטואציה הזו. מצד אחד, אני יודעת שהוא אוהב אותי ורוצה אותי, וגם לי נעים בחברתו. מצד שני, אני לא מצליחה להתנתק מהמחשבות על האחר, וחוששת שאם אתחתן עימו - המחשבות לא יעזבו אותי. חלק מלהיות יהודיה בעיני זה לדעת לשלוט על המעשים וגם על המחשבות, וזה מערער אותי, כי המחשבות על הבחור הראשון לא עוזבות אותי, למרות שעברו הרבה שנים מאז שהכרנו, ולמרות שאולי אנחנו בכלל לא מתאימים, אני לא יודעת מה לעשות. אשמח לעצתך.