בס"ד
שלום!
אני בחורה בת 24 כמעט ויוצאת כחצי שנה עם בחור בן 26 וחצי הבחור הנ"ל הינו בוגר ישיבת הסדר (למד שם חמש שנים), וכיום לומד באוניברסיטה. אני בוגרת אולפנה ומכללה לחינוך. אני מרגישה שלפעמים יש ביננו ממש פערים עמוקים בכל מיני נושאים של השקפה בעיקר בנושאים תורניים.
כמו כן, לבחור הנ"ל היו גם הרבה בעיות רגשיות שעליהן הוא לא שוחח עם אף אחד כמעט פרט אלי משום שהוא אמר שהוא הרגיש הכי פתוח לדבר איתי כי אני מבינה אותו וזה מה שהוא חיפש מישהו שיקשיב לו ויבין אותו. למען האמת לא היה לי יותר מידי מה להגיד/ליעץ לו ולכן בד"כ רק הקשבתי. ואני חושבת שזה בעיקר מה שקישר אותו אלי. וגם אני באופן טבעי נקשרתי אליו בעקבות זה, ולאו דוקא בגלל האישיות שלו וכד'. אני חוששת שזה כמו אהבה התלויה בדבר ז"א שברגע שיפתרו לו הבעיות אז לא יהיה עוד משהו שיקשר ביננו. כיף לי להיפגש/לשוחח איתו כי אני אחת שאוהבת לשוחח ולהיפגש עם אנשים וכמה שאני מנסה "להסביר" לעצמי שכאן זה משהו אחר ולא סתם פגישה לא תמיד זה עוזר. הוא כבר אמר לי מספר פעמים שהוא אוהב אותי אבל אני לא תמיד מרגישה אליו קשר יותר מידי מיוחד.
ואני לא יודעת מה לעשות במצב הזה.
אשמח אם תוכלו לסייע לי בהתלהטות ולתת לי כיווני חשיבה.
אשמח אם לא תפורסם שאלה זה ובאתר עקב ריבוי הפרטים, אסכים לפרסם אם יושמטו הפרטים
תודה ויום טוב