שלום,
אוףף אני לא יודעת איך להתחיל...יש כמה דברים שונים שמעיקים עלי אבל הם די קשורים האחד בשני..אני ב"ה באה ממשפחה דתיה והתחלתי תהליך של התחזקות במשך כמה שנים..התחלתי ללכת לשיעורי תורה בערך בכיתה ט' וזה מאוד חיזק אותי ונתן לי המון..אני מרגישה שאפילו לקחתי על עצמי יותר מדי...(גרביים,שיעורים קבועים באובססיביות,לא אכלתי בכלל עשבי תיבול...)ואני מניחה שזה לכל המתחזקים..(כמו שהרמב"ם אומר על הדרך למידת הבינוניות)ועכשיו אני כבר לא מסוגלת ללכת לשם! אני מרגישה שכבר שמעתי ושמעתי ואני לא יודעת אם זה בגלל שעליתי ברמה הרוחנית או שפשוט זה יצר הרע וגאווה וקשור לשאר הבלבולים שיש לי..(בי"ס שירות חבר...) כי אולי ההתעסקות בהם מורידה אותי ברמה הרוחנית..כי מצד אחד אני התחזקתי בחלב נוכרי ובגמילות חסדים ובצניעות פנימית אבל נחלשתי בצניעות פנימית ובגרביים...האם זה נכון? או שזה יצר הרע?
האמת היא שזה בא גם במהלך איזשהו קשר..לפני שנה הכרתי בחור פשוט מדהים במקום בו אני מתנדבת..והקשר בנינו נראה לי מאוד אמיתי ונכון, אני לא מאוהבת נראה לי...כי אני רואה בו את התכונות הרעות ואין לי פרפרים בבטן כשאני רואה אותו אבל אני תמיד מוצאת את עצמי חושבת עליו..ואני מרגישה איתו כ"כ בנוח, ופשוט מרגע שראיתי אותו כאילו משהו אמר לי שזה זה ומכאן זה הולך לחתונה (בעז"ה)...ובגלל שהוא רחוק פיזית אנחנו רואים אחד את השני כשהוא בא עדיין למקום ההתנדבות פעם בכמה שבועות ואז אנחנו תמיד בשיחת נפש שמרגישה לי כ"כ נכונה...וזה עצוב לי כי אני לא רוצה לדבר עם בנים ובהתחלה זה הפריע לי ועכשיו יותר עצוב לי כי זה אפילו לא מפריע לי יותר...ואני יודעת שאני לא בשלה לחתונה ומבחינתי זה אפשרי להתחתן רק בעוד איזה שלוש שנים..ואני לא יודעת אם ההתרחקות מהשיעורים וההחלשות בכל מיני דברים וגם ההרגשה של הריחוק (שאומרים שזה מאת ה שבזמן עליה ברמה רוחנית אז ה מרחיק את עצמו כדי לגרום תחושה של עוד) ומצד שני אולי זה ריחוק בגלל הקשר איתו כי זה מחליש אותי מבחינה רוחנית ואני כבר לא יודעת מה קורה איתי...אשמח אם תעזרו לי...תודה ענקית!