התאמה או אי התאמה[2]?

בעבר, כבר שאלתי פה שאלה (https://www.kipa.co.il/experts/show.asp?id=307) תודה על תגובתך.

אני בת 25 ויוצאת עם בחור בן 26 מזה חודשיים.

כתבתי על בעיית ה"השכלה", כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיחות שלנו.

רציתי להרחיב בעיה זו:

השיחה בינינו נעימה וזורמת.

אך עדיין מידי פעם אני שומעת ממנו מילים שנאמרות "לא-נכון"(כמו עיוות של המילה: גריאטריה), או משפטים שאינם בנויים נכון לוגית( 'עם דבר כמו X כבר עדיף Y', כשY הוא אובייקט שהוא ממילא חיובי ומועדף.), דברים אלו נשמעים צורמים באזני, ואני חוששת שאם ננישא, אני ארגיש כלפיו "עליונות" השכלתית, מה שיגרום לי ולו עוגמת נפש.

עושה רושם, שעיקר הבעיה הוא סביבתי. כלומר, הסביבה שבה הוא חי ועובד, והסביבה בה למד בעברו, הן סביבות שאינן מעודדות השכלה, ומתוך כך, הוא הפך לחסר עיניין בה, ומדבר בשפה פשוטה, ולא תמיד "יורד לסוף דעתי", ואני נצרכת להסביר את דברי. לא תמיד בהצלחה, אם כי ניכר עליו שהוא מעוניין ב"תיקונים" האלה, ומקבל אותם בהבנה.

הוא טוען שדברים יכולים להשתנות. שמתוך השיחת שלנו הוא יכול "להעשיר את השפה והתוכן".

אבל אני חושבת, שאין בכך די. הסביבה שבה הוא התבגר, וסביבת העבודה הנוכחית שלו, רק משאירים אותו במקום. ומן הצד השני, הסביבה שלי, מעודדת השכלה, וסביבת העבודה שלי מעודדת חשיבה מדעית ומאתגרת ללא-הפסק.

אני חוששת שהפער רק יילך ויגדל עם השנים, וגם אם עכשיו זה מצב "נסבל", בעתיד דברים עלולים להשתנות לרעה.

הייתי רוצה לסייג(?) את דבריי. מצבים שבהם בחורים "לא ירדו לסוף דעתי" קרו לא אחת, גם כשמדובר בבוגרי תואר אוניברסיטאי. אני נוטה לשוחח בשפה מליצית, קוראת ספרות "כבדה", ומתעניינת בעולם בצורה פילוסופית למדי, עד כדי "הפיכת מקרה פשוט למורכב".

האם אני חייבת למצוא לי בן זוג, שמסוגל לנהל שיחה ברמות האלה, או שאני יכולה להסתפק בפחות מזה?

האם הבחור עליו אני מדברת, יוכל להשלים פערים אלו? או שפערים אלו רק ילכו ויתרחבו עם הזמן? והאם מניעת הפערים האלו היא הכרחית? בכל זאת השיחה יכולה לזרום בצורה נעימה, אבל אני לא מרגישה שאנחנו מדברים מספיק "לעומק" (הוא לא חש בכך), לפעמים אני מרגישה שנושא מסויים לא מוצה מבחינתי, אבל אני לא מוצאת את המילים לפרוט את הבעיה לפרוטות ברורות, גם מתוך העובדה שאני נוטה "לסבך" דברים.

האם יש סכוי לאהבה?

תודה,

חנה.

תשובה

שלום רב,

התשובה האם יש סיכוי תלויה בשניכם. לפי הפרטים שאת מוסרת גם אצלך יש בעייה בתיקשורת, וגם אצלו. יתכן וכדאי להסתייע בגורם נוסף כמו חברים ובני משפחה אשר את סומכת על שיקול דעתם כדי שיסייעו לכם בהערכה האם הפער הוא גדול ובלתי ניתן לגישור, או הבדלים הקשורים לרקע, השכלה ומבנה אישיות. יתכן וגורם נייטרלי חיצוני אולי מקצועי עשוי לסייע. אצל החבר יתכן ומדובר גם בליקוי למידה אשר לא אובחן וטופל, ואצלך רמת שאיפות גבוהה במיוחד. חשוב לדבר איתו בגלוי על הבעייה ומה הוא מציע לעשות בנידון. למרות הגיל חשוב לא להיחפז ולקבל החלטה כאשר מידת הבטחון שלך בקשר עמו תגדל.

בהצלחה.