שלום,
אני בת 26 נשואה שנה ו3 חודשים וסיימתי כעת תואר ראשון.אני אדם מאד לחוץ,מכווץ. ולא רפויה ויש לי דיי הרבה זמן בעיות בשינה למרות שבשנת 98 בערך הייתי במעבדת שינה ואמרו שהכל תקין ברוך השם אלא זה בעיה פסיכולוגית. זוהי ההקדמה.
מאז אני מרגישה ששנים לא מצליחה לישון טוב.
והגעתי למסקנה כשהייתי צעירה אכלתי תפוז ונחנקתי עקב שדיברתי תוך כדי וראיתי שחור בעיניים מאז אני חושבת על המוות חס וחלילה (בגלל מה שקרה לי בעבר). קשה לי מאד להירדם בצורה טובה ונלחמת ומחזיקה את עצמי ערה.גם כשאני שיא העייפה עניי לא נעצמות מעצמם.ויש לי תחושה של עייפות כרונית לא יודעת אם זה רגשי או פיזי(חושבת שינהם) ובעקבות זאת אני מרגישה עצובה ומדוכדכת.אני מאמינה שאם השינה שלי הייתה איכותית הייתי יותר מאושרת,תוססת .ברןך השם יש לי את הלהט להסתובב בחוץ ,לעשות שופינג ולא אוהבת להיסגר בבית כבר לא נעים לי מבעלי...
הלכתי לפגישה אחת אצל פסיכולוגית והפסקתי. ונטלתי אומגה 3 מצמחי מרווה וזה גרם לי לטוב,פנים זוהרותולא נפולות,לקלילות וכו'..
מה אתם מציעים לעשות?(כיצד אתם מאבחנים אותי על פי מידע זה?).
תשובה
שלום רב,
נשמע שאכן הבעייה היא בעיקרה פסיכולוגית ויש צורך בטיפול פסיכולוגי. לא ברור למה הפסקת את הטיפול עם הפסיכולוגית לאחר פגישה אחת. רצוי להמשיך, במידה ומשהו בה לא התאים לך תפני למישהו אחר. לא סביר שבשל אירוע התפוח נגרמה לך חרדה כזו שתפגע ביכולת שלך להירדם כל כך הרבה זמן, ויש צורך בטיפול שיתייחס לכל מה שקרה וקורה לך.
בהצלחה.