הוצאת זרע

שלום, כבר הרבה זמן שיש לי סוג של בעיה שאני לא ככ מצליח להתעלות ממנה... לרבים מבני הנוער ישנה בעיה עם יצר המין, עם הוצאת זרע. ז"א, ישנם מראות וישנם תאוות וישנם פיתויים שמפילים שוב ושוב, כי לא מצליחים לעמוד מנגד. גם אני נמצא בבעיה הזאתי, רק שהיא נהייתה קצת שונה, קצת יותר חמורה. אם פעם הייתי חי את החיים ונופל בגלל פיתויים, בגלל שלפתע קפץ איזה גירוי או איזה משהו שגירה (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אז עכשיו זה קצת אחרת. אני לא מרגיש שיש איזשהו גירוי ואני לא מצליח לעמוד איתן מנגד ולהתמודד, אלא שזה לא ככ מגרה אותי, וזה לא 'ממלא', ואני באמת מרגיש שזה מגעיל וזה סתם, ואני לא מרגיש 'צורך בזה'. אם כן מה הבעיה? הבעיה היא שבכל מקרה זה לא 'נגמר'. אני חוזר הביתה לשבת כל שבוע\כל שבועיים מהצבא, ובדרך כלל אני מוציא זרע לבטלה מתוך שיעמום, ז"א, שאני מגיע הביתה ואין לי מה לעשות וסוג של אוטומטית, בסוג של כפייה לא מודעת נפתחים כל מיני אתרים וכו וכו. הדבר הזה זוועה, וממש לא טוב, לא כיף, לא הגיוני, וגם לא נותן כלום ולא ממלא את הזמן ולא תורם ולא מביא גם הרגשה של מילוי. ברור שזה קורה בגלל השיעמום (וכמו שאומרים חז"ל הבטלה מביאה לידי חטא), אבל השאלה היא איך אפשר למנוע את זה. אני מרגיש שזה רמה מעבר, רמה מעל לבעיות הרגילות שכן זה קורה סוג של אוטומטית, בלי גירוי... ברור לי שאם יהיה לי עיסוקים, אם יהיה לי מה לעשות אז זה לא יקרה אבל אני לא מוצא מה.. מבחינת חברה אין לי ככ חברה איפה שאני גר כי עברתי לאחר סוף התיכון לעיר צעירה יחסית ומבחינת דברים אני פשוט לא מוצא מה לעשות. נמאס לי מזה כבר, זה מגעיל, ואני מרגיש שזה הרבה יותר גרוע מהרגיל, אבל לא יודע מה לעשות, איך להתגבר על זה, לצאת מזה ולצמוח ולפרוח מעלה מעלה ולא ליפול בדבר השפל הזה...לא מצליח להתגבר על זה... אשמח לעזרה...

חדשות כיפה חברים מקשיבים 19/03/15 09:33 כח באדר התשעה

שלום,

כבר הרבה זמן שיש לי סוג של בעיה שאני לא ככ מצליח להתעלות ממנה... לרבים מבני הנוער ישנה בעיה עם יצר המין, עם הוצאת זרע. ז"א, ישנם מראות וישנם תאוות וישנם פיתויים שמפילים שוב ושוב, כי לא מצליחים לעמוד מנגד. גם אני נמצא בבעיה הזאתי, רק שהיא נהייתה קצת שונה, קצת יותר חמורה. אם פעם הייתי חי את החיים ונופל בגלל פיתויים, בגלל שלפתע קפץ איזה גירוי או איזה משהו שגירה (אם אפשר לקרוא לזה ככה), אז עכשיו זה קצת אחרת. אני לא מרגיש שיש איזשהו גירוי ואני לא מצליח לעמוד איתן מנגד ולהתמודד, אלא שזה לא ככ מגרה אותי, וזה לא 'ממלא', ואני באמת מרגיש שזה מגעיל וזה סתם, ואני לא מרגיש 'צורך בזה'.

אם כן מה הבעיה?

הבעיה היא שבכל מקרה זה לא 'נגמר'. אני חוזר הביתה לשבת כל שבוע\כל שבועיים מהצבא, ובדרך כלל אני מוציא זרע לבטלה מתוך שיעמום, ז"א, שאני מגיע הביתה ואין לי מה לעשות וסוג של אוטומטית, בסוג של כפייה לא מודעת נפתחים כל מיני אתרים וכו וכו. הדבר הזה זוועה, וממש לא טוב, לא כיף, לא הגיוני, וגם לא נותן כלום ולא ממלא את הזמן ולא תורם ולא מביא גם הרגשה של מילוי. ברור שזה קורה בגלל השיעמום (וכמו שאומרים חז"ל הבטלה מביאה לידי חטא), אבל השאלה היא איך אפשר למנוע את זה. אני מרגיש שזה רמה מעבר, רמה מעל לבעיות הרגילות שכן זה קורה סוג של אוטומטית, בלי גירוי... ברור לי שאם יהיה לי עיסוקים, אם יהיה לי מה לעשות אז זה לא יקרה אבל אני לא מוצא מה.. מבחינת חברה אין לי ככ חברה איפה שאני גר כי עברתי לאחר סוף התיכון לעיר צעירה יחסית ומבחינת דברים אני פשוט לא מוצא מה לעשות.

נמאס לי מזה כבר, זה מגעיל, ואני מרגיש שזה הרבה יותר גרוע מהרגיל, אבל לא יודע מה לעשות, איך להתגבר על זה, לצאת מזה ולצמוח ולפרוח מעלה מעלה ולא ליפול בדבר השפל הזה...לא מצליח להתגבר על זה... אשמח לעזרה...