כבוד הרב שלום,
אני נערה דתית-לאומית בת 19. לפניי זמן מה הכרתי מישהו בשידוך. לאחר מספר בירורים בסיסיים החלטנו להיפגש. לא ממש ידעתי למה לצפות ודי נרתעתי מהרעיון בהתחלה. במהלך הפגישה נהניתי מאוד. מעבר לעובדה שהיה לי נעים ונוח לשוחח איתו, גיליתי שהשקפת עולמנו מאוד דומה מבחינה דתית, ובכלל. יש לנו שאיפות מאוד דומות וכו'. הבעיה העיקרית שליוותה אותי במהלך כל הפגישה היא מראהו החיצוני. אני יודעת שהחיצוניות היא הטפל, ושיש להתמקד באופי, רמה דתית וכדו', אך עניין זה ממש מציק לי. התלבטתי עם חברות ומשפחה בעניין, וקשה לי מאוד להגיע לפיתרון. מה עושים עם הרגשות הללו? האם עליי להרגיש רע שאני נרתעת מלהמשיך קשר רציני עם מישהו רק בגלל מראהו החיצוני?
אשמח לשמוע את חוות דעתך בנושא.
בתודה ובאמונה,
הודי'ה.