שלום רב לפני הרבה זמן התחלתי לחזור בתשובה
למדתי שגבר דתי אמיתי לא יכול להתחיל עם בנות כי אז זה יגרום לו לחשוב על פריצות ובסופו של דבר הוא יגיע לפגימת ברית הקודש שלו ( שז''ל ) ואסור לו גם לקיים עם בנות תשמיש לפני החתונה
כי זה נידה כי רק אישה נשואה מורשת ללכת למקווה
חוץ מזה גם אסור לו להתחתן עם פרוצה בשביל הניסיון
כי בן אדם דתי אמיתי לא יוכל להקים בית דתי אמיתי עם אישה רעה
כמו שנאמר " צנועה לצדיק , פרוצה לרשע " .
אבל עכשיו אחרי שכבר אני שומר את הברית ,
נוצרת בעיה של חוסר ניסיון . ושל שיכחת ניסיון קודם .
עם הזמן התחלתי לשכוח איך מתחילים עם בחורה , הביטחון העצמי שלי מול בנות ירד , ונהפכתי להיות ביישן גדול .
ידוע שבלי ביטחון עצמי מינימלי אי אפשר להצליח בזוגיות .
מצד שני , כל הדרכים הקודמות של
"לצור לעצמך ביטחון עצמי" מובילות לגהנום כי זה מביא לפגם הברית בדוק ואז זה סיטרא אחרא .
אני לא רוצה את הביטחון בשביל ללכת עם פרוצות
אני כן רוצה בשביל ללכת עם הצדיקה
(כמובן אחרי החתונה ובהיתר)
הבעיה החדשה היא שאין לי עודף ביטחון עצמי יותר !!!!! ,
איך אני אמור להיות עם מספיק ביטחון עצמי
אם היא החברה הראשונה שלי ? אם שמרתי את עצמי ?
אם אף פעם לא נגעתי בבחורה כי חיכיתי לדבר האמיתי ?
אם לא התחלתי עם בנות כבר הרבה זמן ?
אם לא יהיה לי ניסיון ?
אני מאמין בקב''ה באמונה שלמה ואני יודע שיש דרך ביהדות
בעזרת הקדושה והצידקה לקבל את הביטחון המינימום שצריך
לא בדרכים של סיטרא אחרא ולא בדרכים מתחכמות .
אם אתה רבן אמיתי ,
אז אתה צריך להציל אותי..........
אתה חייב להסביר לי
איך לבנות את הביטחון העצמי שלי !!!!!!!
בבקשה..