בס"ד
לרב שלום!
האם האדם צריך להרגיש שלם עם מעשיו (כוונתי לא רק בתחום הרוחני, אלא בל התחומים. למשל : אדם שלא מקפיד במיוחד על סדר וארגון, האם עליו להתעצב כל הזמן על כך שאינו מצליח להיות מסודר, או להרגיש שזוהי אישיותו?) או להרגיש חסר ולרצות כל הזמן להשתפר ולהשתנות? דבר זה אמנם עוזר לאדם לשאוף ליותר, אך מוריד לו במקצת את הערך העצמי שלו- הרי בכל דבר הוא לא כ"כ טוב, ויש לו בהמון דברים להשתפר!
ברצוני לציין שאני שואלת שאלה זו מכיוון שאני כל הזמן מציבה לי "רף" בהמון תחומים, וכתוצאה מכל אני אומנם כל הזמן מנסה להשתפר ולהתקדם, אך מצד שני, זה פוגע הערכה העצמית שלי ובהשלמה שלי עם עצמי ויכולתי.