לרב שלום !
אני בת 18 , יש לי בעיה נורא קשה , הרב אני כותבת לך ובוכה אני ככמעט חודש לא מדברת עם אמא שלי חוץ משאלות קצרות שחייבים . היו לנו המון סכסוכים , כמה שניסיתי לכבד ולהיות הכי טובה שאפשר קיבלתי ממנה כעס חוסר הבנה .
גם עכשיו אני כמה ימים שלא מחליפה איתה מילה , אין בוקר טוב אין לילה טוב ..
ויש לציין שעם אחותי שבבית היא מעבירה את רוב היום בשיחות ודיבורים .
אני פגועה ולא עוברת שעה שאני לא בוכה .. נכנסתי לדיכאון כשאני בבית , אבא שלי שם לב ואחותי הגדולה הנשואה פנתה אלי וסיפרתי לה הכל .. היא הבינה אותי לגמרי היא אמרה שהיא מרגישה ככה גם .. אם לא היה לי אותה (את אחותי) לא הייתי פה היום היא מעודדת אותי רוב היום ואנחנו מדברות בטלפון .
אתמול לא יכלתי לעצור את הבכי ובכיתי חזק , אמא שלי הסתכלה עלי והתעלמה והמשיכה לצחוק ולחייך כאילו לא קרה כלום .
אני בטוחה שהיא טעתה , חודש שלם שהיא לא פונה אלי לשאול את המצב שלי אם קשה לי ולמה רע לי כל כך , היא רק מתריסה וכועסת עלי ..
אתמול יצאתי לבחינת מתכונת בבית הספר ואמרתי בקול שאני יוצאת .. אין קשב אמרתי שוב .. אין תשובה פשוט יצאתי בלי לקבל ברכת הצלחה מאמא שלי .. איזה הרגשה זאת ללכת למבחן ככה ?
אני מרגישה שהקיום שלי בבית מיותר , אני לא מחליפה מילה איתה בבית
אחותי פנתה לאבא שלי וסיפרה לו שאמא שלי פוגעת בי ואני נכנסת לדיכאון והיא פוחדת שאני אעשה לעצמי משהו , אבא שלי נבהל ולקח את זה ממש קשה , הוא ניסה לדבר עם אמא שלי אבל היא כעסה גם עליו והיא לא מוכנה לשמוע שום דבר שנוגד את הדעה שלה , כרגיל ..
אני מרגישה נורא , השמחת חיים שהייתה לי נעלמה , חודש שלם אני מבלה בבכיות ואין יחס מצידה ..
גם בנוסף לזה היא כועסת על אחותי שהתערבה בעניין ..
אין עם מי לדבר ! היא בטוחה שהדעה שלה הכי נכונה וכמה שיבואו וינסו לומר לה שהבת שלה קצת זקוקה לחום מאמא של היא מתעלמת ומתריסה בטענה שרק היא צודקת . אני לא מוכנה לפנות אליה ולנסות לדבר כי אני אקבל צעקות שרק היא צודקת !!
אם הגעתי למצב שאני בוכה מולה ואין יחס ושאבא שלי ואחותי מדברים איתה ואין יחס אני אבודה..
קשה לי ברמות מטורפות , אני מרגישה בודדה .. נמאס לי מלבכות נמאס לי מהכל .. אני צריכה שהרב יתן לי עצה מה לעשות , מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב הנוראי הזה
תודה רבה מראש !