למה לא כדאי להישבר כשאומרים לך לא

הייתי כל כך רוצה לכתוב לכם שהנה, הגעתי בקלות ובלי קושי להתגשמות החלומות שלי, אבל לצערי זה לא תמיד כך. אבל מה שכן למדתי - הכל קורה לטובה

חדשות כיפה מיכל כרמי 30/04/20 16:03 ו באייר התשפ

למה לא כדאי להישבר כשאומרים לך לא
מיכל כרמי, צילום: רעות לביא

אני מאוד אוהבת ספרים וסרטים רומנטיים, מהסוג הזה שהכל מסתדר כמו פאזל ונגמר טוב. לכן, הייתי כל כך רוצה לכתוב לכם שהנה הגעתי בקלות ובלי קושי להתגשמות החלומות שלי, שתמיד דמיינתי את עצמי כך ורק חיכיתי לרגע המתאים שיבוא. הייתי מתפשרת גם על  רעיון שהגיע בקלות עם עיניים נוצצות והתגשם. אבל לצערי זה לא תמיד קורה כך. לפעמים דווקא יש בסיפור מכה, באסה, דיכאון ולפעמים משהו משתנה ומפתיע.

לפני ארבעה חודשים, צילמתי סדרת הרצאות להורי מתבגרים: "מטורפת על גיל ההתבגרות - תיאוריה ופרקטיקה". השקעתי בהן המון: מחשבה, זמן ו..כסף.

כל כך התרגשתי מהן, והיה ברור לי שכל מי שקשור למתבגרים חייב לצפות וללמוד איך לשפר את הקשר בינו למתבגרים, ומיד התקשרתי לכמה מנהלים שאני מכירה, והצעתי להם לרכוש את הסדרה לטובת הצוות וההורים. אני זוכרת בבירור את השיחה (ולא בגלל שעברו רק כמה חודשים). לי היה ברור שהם יסגרו איתי מיד וזהו. 

נדהמתי, הופתעתי והתבאסתי כשהם ענו לי: "אני מאוד מעריך ובטוח שהסדרה תהיה טובה, אבל...". ברגע ששמעתי את ה"אבל", הבנתי את התלמידים והוריהם באסיפת ההורים - כל מה שנאמר עד כה נמחק, ונשאר רק טעם רע בפה, כנראה שצריך להחליף את השיטה.

"אבל..אנחנו רוצים משהו שאפשר להחזיק ביד: ספר, משחק. שהמורים ייצאו איתו עטוף ויפה בשמחה משער בית הספר. מצטער". כשהסתיימה השיחה הרגשתי רע. הייתי המומה, לא הבנתי איך זה ייתכן. איך יכול להיות שהם מעדיפים מתנה זמנית, על פני מתנה ערכית ומשמעותית כל כך. היה נדמה לי שהעולם "הוכיח" לי שהרעיונות שלי לא מצליחים, שאני במבוי סתום. לא ראיתי באותו רגע איך אני ממשיכה.

לקח לי יום שלם לצאת מהמחשבות רק על זה. זה התחיל באכזבה, המשיך לתהיות, ופתאום ברגע אחד משהו השתנה. פתאום חשבתי לעצמי שהסדרה כל כך מדהימה, מרתקת ויעילה שלא יכול להיות שכזה מכשול קטן יעמוד בדרכי (אז עוד לא ידעתי שתהיה קורונה שתעמיד בספק בכלל את מתנות המורים לסוף שנה). ופתאום עלתה בי מחשבה: הם רוצים משחק? איך משחק קשור להיותי מנחת הורים?

ואז הרגשתי כאילו פעמון צלצל במוחי ונכנסתי לעבודה - רעיונות עפו בקצב מסחרר ואני הכרחתי את עצמי לשבת בצורה מסודרת, ולהחליט מה המטרה של המשחק, מה הערכים שחשובים לי שיועברו דרכו, מה תהיה חוויית המשתתפים ועוד..החלטתי שאני מאמינה בשיתוף ופרגון, ולכן ברור שאלו הערכים שצריכים להוביל את המשחק.

זה היה בראשון בערב. בשלישי כבר סיפרתי לחברה על הרעיון. יום ולילה ישבתי ועבדתי על זה, ובחמישי בשבוע שלאחר מכן, כבר פרסמתי ביישוב שאני מחפשת משפחות מתנדבות לנסות את המשחק.

ישבתי שעות: הדבקתי, גזרתי, עטפתי, מיינתי עד שלבסוף היו ערכות "דמה" להתנסות. המשובים עליו  היו מעולים ואני עברתי לשלב הבא. פניתי לחברה מוכשרת ומדהימה - רעות לביא, והצעתי לה בעיניים בורקות (ועם חששות בלב) להצטרף. הסברתי לה את הכיוון, היא התלהבה ומשם הכל עף.

שדרגנו, הוספנו, עיצבנו, הגדלנו את מרחב האפשרויות ביצענו ניסיונות והנה-החלום התגשם! יחד פיתחנו את: "הסטורי שלנו" - משחק ייחודי לעידוד שיח של שיתוף ופרגון. אני עומדת מול הדבר הזה ורואה מולי: נס שהגיע ממשבר. 

מי היה מאמין שתוך ארבעה חודשים יהיו לי ביד גם סדרה מדהימה להורי מתבגרים שכבר נמכרת ועוזרת באהבה, וגם משחק מהמם שנמכר ומשמח משפחות, צוותים ומטפלים, ושניהם מעבירים את המסרים החיוביים ומלאי האהבה והאמון שאני כל כך מאמינה בהם. 

אז עכשיו, עמוק בקורונה, אני לוקחת שנייה לעצור, לנשום ולראות מה למדתי בדרך ואיך אפשר ללמוד מזה על החיים בכלל. אז מה למדתי?

1. לזכור מה המטרה שלך! 

2. לא להישבר כשמישהו אומר לך לא - הוא לא אומר שאתה לא שווה. הוא רק שליח בדרך.

3. לא לפחד להיות יצירתיים.

4. כשאתה מודע ומחובר לערכים שלך - הכל מתחבר.

5. מצא שותפים תומכים, חרוצים וכנים לדרך.

6. כן.... לימונים הם בהחלט בדרך ללימונדה. 

 

 

לפרטים על הסדרה "מטורפת על גיל ההתבגרות - תיאוריה ופרקטיקה", ולפרטים על המשחק:" הסטורי שלנו" - אני כאן, מתרגשת, מיכל כרמי micarmi1@gmail.com, 0555506354.

הסטורי שלנו

הסטורי שלנוצילום: רעות לביא

 

 

מיכל כרמי - אשת חינוך. מרצת העצמה למבוגרים ונוער, מנחת חוגי הורים, כותבת טורי חינוך ומנהלת דף הפייסבוק:" שפר באהבה-מיכל מיכל כרמי", מורה בתיכון ואמא לשבעה.

לטורים קודמים

 

 

 

 

 

 

 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן