הילד לא רוצה ללכת לקייטנה? כך תתמודדו

מה קורה כאשר הילד מעדיף להישאר בבית בימי החופש הגדול, אך ההורים מעוניינים שיירשם למסגרת? מדריכת ההורים שרון רחל פלג משיבה

שרון רחל פלג
ח בתמוז התשפ
,
30 ביוני, 2020 9:22

צילום: shutterstock

בני בכיתה ד', בכור בין ארבעה ילדים. לא מוכן ללכת לקייטנה למרות שכל החברים הולכים, רוצה להרגיש בוגר אבל לא מבין את המשמעות של להישאר בבית חודשיים. מה עושים?

קודם כל צריך להבין שאין תשובה אחת נכונה - אם יש אפשרות שהוא יישאר בבית, ותגיעי להחלטה שאת מוכנה לאפשר לו את זה, זה גם טוב. כל מה שאת מחליטה מקובל וטוב. גם אם כולם שולחים לקייטנה ואת לא.

אבל אני מניחה משאלתך שאת צריכה שהילד ילך לקייטנה, כלומר שזאת לא אפשרות שהוא יישאר בבית, או שאת חושבת שטוב שהוא יילך, ושהאפשרות שיישאר בבית היא פחות טובה בעינייך. בכל מקרה, כמו שאת אומרת, הילד לא מבין את המשמעות של להישאר בבית חודשיים – את כן מבינה. את האימא. את יודעת מה הכי טוב, מה הכי נכון, ובסמכותך להחליט.

אין ספק שבאופן כללי הילדים היום הרבה יותר דעתניים. הם אומרים את דעתם מגיל צעיר, בביטחון רב, ולפעמים אנחנו עומדים ומשתאים אל מול התופעה הזאת וקונים לגמרי את כל מה שהם אומרים. אבל אסור לנו לשכוח שהם עדיין ילדים, ילדים משכנעים מאוד, אסרטיביים לפעמים, ובכל זאת, הם ילדים – הם זקוקים לנו ולהכוונה שלנו. זה לא השתנה. בשביל זה בדיוק אנחנו פה – להוביל אותם, להדריך אותם, להורות את הדרך. הדרך שלנו, הדרך הנכונה בעינינו, ה'אני מאמין' הפרטי שלנו.

הילד רוצה להרגיש בוגר - כמה נפלא שככה נבראנו. הילד מטבעו רוצה כל הזמן לגדול, להתפתח, להתקדם. כבר אצל התינוק אפשר לראות איך הוא רוצה לעמוד על שתיים, רוצה ללכת, וכשהוא מתחיל ונופל כל הזמן, הוא לא בוכה, לא מתעייף, לא מוותר – הוא נחוש להצליח, וככל שנפריע לו פחות, הוא ישיג מהר יותר את המטרה שלו. זה נכון גם להמשך החיים.

ובחזרה לענייננו – הילד שלך יכול לנצל כל הזדמנות כדי להרגיש בוגר ובאמת להיות בוגר. בראש ובראשונה לקבל את דעתך וללכת לקייטנה, למרות שהוא חושב אחרת, זאת בוודאי ההתנהלות הכי בוגרת שיכולה להיות. אם נחשוב רגע על עצמנו – מתי נרגיש הכי טוב עם עצמנו אם לא כשאנחנו מוותרים לבן הזוג/ לחברה/ להורים שלנו, ועושים דווקא את מה שהם רוצים ומבטלים את רצוננו מפני רצונם. וגם אם הילד עדיין לא שם, עדיין לא מספיק בוגר לראות בכך שללכת לקייטנה זה מעשה בוגר, הוא יכול שם, בקייטנה, להתנהג באופן בוגר – לעזור למדריך, לקחת על עצמו אחריות, לעשות שם מעשים טובים, לעזור לחברים, אולי לילד שקשה לו בקייטנה.

אולי הוא רוצה לרשום בפנקס טיפים לעצמו לקייטנה שייפתח לבד, או עם חבר, בשנה הבאה, לילדי השכונה. יש אין סוף הזדמנויות לילד להרגיש בוגר, מלבד להישאר בבית, ואפילו להיפך – כשאנחנו בחוץ פוגשים חברים וגם אנשים חדשים, יש תמיד יותר הזדמנויות, זמן בבית לא חסר. הוא יסיים את הקייטנה כל יום בצהריים ויחזור הביתה לעשות את כל מה שהוא אוהב לעשות בבית. יהיה לו גם מספיק זמן אחרי שהקייטנה תסתיים להיות בבית 24/7 עד שהוא כבר ירצה להתחיל את כיתה ה'!

עוד דבר חשוב - ילדים רוצים מטבעם לשתף פעולה עם ההורה. גם אם לפעמים נראה לנו שהם לגמרי בהתנגדות - הרצון הבסיסי, הפנימי, העמוק שלהם, הוא כן לשתף פעולה. אם נאמין בזה ומתוך כך גם נאמין ברצונם האמיתי ללכת איתנו, זה עשוי לשנות לא מעט את חיינו. אשמח לשמוע מכם.  

קיץ טוב ובריא.

 

לטורים קודמים של שרון רחל פלג

 

הכותבת: שרון רחל פלג, אם לחמישה, מנחת הורים ומורים בגישת שפר, מורה לעברית וסטודנטית לתואר שני במחשבת ישראל ובחינוך.


  
 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
שר החינוך יואב גלנט צילום: פלאש 90

גלנט מינה את עמית אדרי למנכ״ל משרד החינוך

קרא עוד