בס"ד

שיא הרוחניות

הקדמה:

אם ננסה לתאר בית של איש-רוח, הדבר הכי טבעי שנחשוב עליו זו הפשטות שהיינו מצפים שתהיה לו. בית מלא ספרים(עדיף משומשים וקצת בלויים), ספה ישנה (לא יותר מאחת),שולחן עץ מחוזק בפיסת מתכת (לשמור על יציבות שלא יתנדנד), שני חדרי שינה ומטבח קטן, אור חלש במרכז הבית.

וכן...שכחנו את איש הרוח היושב שעון על ספריו, משתדל להתנתק מהסביבה ( מה אתה עושה כאן? לא שמתי לב שנכנסת, אתה עומד כבר הרבה זמן?), בגדיו פשוטים עד מאוד וכל פרצופו מיוסר כשהוא צריך לאכול או חלילה ללכת לשירותים. היינו מבינים שהוא רוצה לעסוק בעניינים שברומו של עולם ולכן לא כדאי להפריע לו.

כמה מפתיע הדבר, כשאנו מתבוננים באנשי הרוח המתוארים בתנ"ך ודי אם נתמקד באחד,שבו אנו עוסקים בשבועות אלה: אברהם. יוצא אדם באמצע חייו מביתו, עובר לארץ אחרת ומרגע זה לא נח. מגיע לארץ, מקריב קרבן ומקבל רעב- היינו מצפים שיקבל אותו כייסורים, אבל אברהם יורד למצרים (מתמודד!) ובדרך כבר מתכנן עם שרה ספקולציות שונות אם ירצו לקחת אותה מעליו . לאחר מכן חוזר לארץ ואנו שומעים "ואברהם כבר מאוד במקנה בכסף ובזהב". כבד בכסף?! הצדיק הזה?! (ולא סתם כבד, כבד מאוד...). לאחר מכן אברהם יוצא למלחמה נגד ארבעת המלכים שמסתמא לא היו כ"כ חלושי- כוח וכו' וכו'- אנו מוצאים גם בשאר האבות, שהתעסקו בעבודת אדמה,במלחמות, בגידול ילדים , בעשיית חסד ובעוד הרבה עניינים- ואנו עומדים תמהים,תורה מה תהא עליה?! אלא שצריך להבין את החידוש של עם ישראל בעולם. אין לנו עניין להקים אומה של מעופפים, תמהוניים ,שעוסקים בענייני רוח, וכל מה שיך לחומר- צריך לברוח ממנו (דוגמת אותם נזירים- "צדיקי עולם" המתנזרים מאישה ויין וגרים בהרים כמתבודדים ומצדם שכל העולם הזה יעלם ולא יהיה). החידוש של עם ישראל בעולם זה להקים אומה, עם כלכלה חזקה,צבא מרשים, מערכת משפט צודקת,תעשיה ענפה שמשתלבים בה כל שכבות האוכלוסייה, שכולה יונקת את כוחה מבית המדרש. מאותם תלמידי חכמים, אנשי רוח, שמגלים איך מתוך התורה, כל המערכות של המדינה מקבלות איכות חדשה לגמרי. מטרה גדולה ונישאה, כל עניני החומר- בנין המשפחה, חינוך הילדים, הכלכלה הפוליטיקה המשטרה לשכות הסעד ובקיצור כל העולם ופרטיו נבנים בגודל אחר לגמרי ,במטרה אמיתית ועליונה. ואז נמצא שהרוחניות הזו היא לא ריחוף וניתוק, אלא נתינת משמעות עמוקה וגדולה לכל החיים שלנו, לכל הפרטים הכי קטנים וכל שכן המשמעותיים.

פעולה לשבת:

א. שמים כרטיסיות על הרצפה עם נושאים שונים, למשל: ספרים, כסף, מכונית יגואר,כלי נשק, נשים, שתיקה,הסכמים פוליטיים, התבודדות, עבדים ושפחות, מריבות, עליית גג, עיירה קטנה וכו'

1.אתם אומרים לחניכים שהם סופרים צעירים שצריכים לכתוב סיפור על איש רוח גדול,אלו דברים יכולים להתאים בסיפור עליו (מתוך הנושאים על הרצפה) . כמובן שאתם יכולים להוסיף עוד נושאים שיכולים לעור להם או שלא קשורים לאותו איש רוח.

2. נשים לב שהחניכים רגילים לתאר את איש הרוח כשייך לעולם מנותק ונשאל אותם למה שאר הנושאים לא שייכים אליו. נעורר את השאלה – מדוע התורה כן מתעסקת עם נושאים אלו (ניתן להקריא קטעי פסוקים, או להציגם על גבי בריסטול). היה יותר מתאים שתתעסק עם פילוסופיות שונות בעולם?!

ב. נשאל אותם מס' שאלות שקשורות להשוואה בין הנצרות ליהדות:

1.האם כדאי להתחתן?

2.אדם שאנס מה דינו?

3.אם נותנים לך סטירה, מה עליך לעשות?

4.איפה כדאי לגור?

5.באילו כלים כדאי להשתמש, ובאיזה בגדים להתלבש?

תשובות :

1.נצרות- עדיף שלא, ורק מי שהוא לא יכול בלי, שיתחתן.

יהדות- זו מצווה וגם להוליד ילדים.

2.נצרות- סירוס.

יהדות- משלם קנס ואם הנערה מסכימה, מתחתן איתה( כי לפעמים לא רצו אנשים אחרים לקחתה).

3.נצרות- תגיד את הלחי השנייה ( כנראה קיבלת את מה שמגיע לך).

יהדות- לפחות תתגונן...

4.נצרות- כמה שיותר רחוק ממקום ישוב.

יהדות- איפה שאתה יכול לתרום ולהבנות.

5. נצרות- בגדים ישנים ופשוטים וכלי חרס.

יהדות- "אשה נאה וכלים נאים מרחיבים דעתו של אדם".

-הערה: ישנו סרט "שם הורד" ( עם שון קונרי) שמתאר באופן נפלא (עד כמה שאפשר לומר על הנוצרים- נפלא!) את חיי הנוצרים בצורתם ה"עליונה". כדאי לראות אותו כסרט רקע ליחידה זו.

ג. נדון מה עדיף, למה לא להתנתק מכל החומר שמסבך אותנו וגורם לכל מיני צרות, לכאורה?!

ד. נסכם בתפקידו של עם ישראל של יהיה מיואש מהעולם אלא מאמין בתיקונו, מאמין שאפשר לגלות את שם ה' בארץ (כמו שמספר המדרש: עד שלא בא אברהם לעולם מלך ה' בשמים, כיוון שבא אברהם –מולך ה' בשמים ובארץ). אפשר לתת תוכן חדש למשמעות חדשה לכל החיים שלכאורה נראים רע, וזה תפקידנו.

ביום חול אפשר להראות את הסרט (או חלק ממנו) תוך דגש על האווירה הקודרת שחיים בה הנוצרים.

בהצלחה.