י' בטבת תאריך בו אנו מתענים על המצור שהחל על ירושלים ביום זה .
בפעולה החניכים יראו עד כמה הם לא מעכלים את חיסרונו של בית המקדש (עד כמה שהם מצפים לו ) כמו כן נבדוק עד כמה חשוב לנו שביהמ"ק יבנה במהרה ומה אנו עושים בשביל זה.
חלק א':
מה חסר לנו בחיינו עכשיו כשבית המקדש חרב...
דרוש: כרטיסיות כן/לא,כמס, החניכים.
- כל חניך מקבל כרטיסיה שמצד אחד כתוב כן ומצידה השני לא.
שואלים שאלות והחניכים מרימים את תשובתם.
- מי חשב היום על קורבנות ?
- מי עלה לרגל בסוכות לירושלים?
- מי סימן את הפירות הראשונים שצמחו על העץ בגינתו?
- מי רוצה שביה"מק יבנה מחר?
סביר להניח שלשאלה האחרונה כולם ירימו כן, למה?
מה חסר לנו בחיי היום יום כשאין בית מקדש?
מה חסר לנו היום בלי בית המקדש?
- 3 חניכים יוצאים מכניסים את הראשון ומביאים לו תמונה והוא צריך לתאר אותה לקהל שלפניו.
מכניסים את השני נותנים לו לראות את התמונה אך לוקחים לו אותה ואז הוא צריך לתאר אותה לקהל.
מכניסים את החניך השלישי מספרים לו על התמונה ואז הוא צריך לתאר אותה לקהל.
-שואלים כל אחד מהם איך הוא הרגיש?
ה-1 ראה את התמונה ולכן לא הייתה לו כל בעיה.
ה-2 ראה את התמונה אך היא נלקחה ממנו ולכן קשה לו.
ה-3 לא ראה את התמונה מעולם ולכן הוא אינו יודע עד כמה הוא מפספס כיוון שלא ראה את הדבר האמיתי.
החניך ה-1 הוא כמו האנשים שחיו בתקופת המקדש לפני החורבן.
החניך ה-2 הוא כמו האנשים שחיו בתקופת המקדש אחרי החורבן הם ראו את המקדש אך הוא נחרב ולכן להם הרבה יותר קשה כיוון שראו את הדבר האמיתי ועכשיו הוא איננו יותר .
החניך ה-3 הוא כמו האנשים שחיו לאחר החורבן היה להם קשה מאוד כיוון שהם ידעו מה הם הפסידו אך אנו בימינו שלא זכינו לראות את ביהמ"ק אנו לא מעכלים עד כמה פיספסנו,אומנם אנו רוצים ומצפים שיבנה אך אנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו מפספסים כל יום שביה"מק לא נבנה כיוון שלצערנו לא זכינו לראותו בבניניו ולכן עם כל התיאורים מתקופת המקדש ,בגלל שלא זכינו להיות שם ,אנו לא יודעים עד כמה גדול הפסדנו.
חלק ב':
האם אנחנו באמת רוצים שביהמ"ק יבנה? ומה אנחנו עושים בשביל זה?
דרוש: כרטיסיות דילמות.
בית המקדש הראשון נחרב בגלל שפיכות דמים ,ע"ז וגילוי עריות.
בית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם.
מכאן ששנאת חינם שקולה כנגד שלושתם.
נאמר:" דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו" לצערנו לא זכינו שיבנה עדין ,מכאן שלא תיקנו את מעשינו.
כולנו תמיד אומרים שאנו רוצים שביהמ"ק יבנה וחץ מלהתפלל לזה אנחנו לא משנים דבר בחיי היומיום שלנו, בחיי העשיה ,על מנת שזה אכן יקרה.
אז האם זה באמת חשוב לנו ואנו באמת רוצים שביהמ"ק יבנה כבר או שאנו רק מדברים?
- נשאל את החניכים מה הם עושים על מנת שביהמ"ק יבנה?
נעלה בפני החניכים את הדילמות הבאות ( ניתן להציג אותם לחניכים / לבקש מזוגות חניכים להציג אותם לשאר השבט/לחלק את השבט לקבוצות ולעשות קפה דילמה ואז כל קבוצה אומרת את דעתה לגבי כל אחת מהדילמות)
דילמה 1:
רוני לומדת יחד איתך בכיתה ואת לא כל כך אוהבת אותה ,בלי שום סיבה מיוחדת, יום אחד היא ניגשת אליך בסוף הלימודים ומבקשת ממך שתעזרי לה בשיעורים במתמטיקה.
מה תעשי, האם תעזרי לה למרות שאת לא כל כך מסמפתת אותה,או שתמציאי איזשהו תירוץ?
דילמה 2:
רועי הוא הילד נורא מצליח ,הילד המצליח של הכיתה הוא חביב המורים ,כל הילדים בכיתה נורא מקנאים בו ולכן הם מחליטים להחרים אותו .
האם תשתתף בחרם או שתסביר לחברים שזה לא בסדר ותצא נגד החרם?
דילמה 3:
אלכס הוא חניך חדש בשבט שלך וכל החברה מהשבט צוחקים על איך שהןא מדבר ומתלבש יום אחד כל החברה בשבט מחליטים לעבוד על אלכס ולצחוק עליו "בגדול"
האם תשתתף או תנסה למנוע מהחברה למרות שהם יחשבו שאתה סתם חנבץ?
לסיכום:
אנו לא מודעים לכמה אנו מפספסים כל יום שבית המקדש לא נבנה לנו שוב מחדש ועל מנת שנזכה שיבנה בימינו עלינו לא רק לרצות בכך ולדבר על זה אלא גם לנסות לשפר את מעשינו ומידותינו על מנת שבאמת נזכה.
שנזכה לביאת המשיח ולבנין בית המקדש וארץ ישראל השלמה במהרה בימנו אמן.
תודה רבה לקב"ה ולצוות מדרשת מעלה.