ההלם וזעקות השבר נוכח האייטם המרעיש בכיפה בדבר מאות תלמידים דתיים שהולכים לנשפי סיום חילוניים, הזכירו לי את השאלה המפורסמת בשו"ת הסלולרי: "האם מותר לראות 'סרוגים'?", שזכתה לתשובה: לא.
ובכך בעצם נסתם הגולל על כל השיח הנוקב והמאתגר שעמד לפתחה של החברה הדתית בדבר מוכנותה להתמודד עם תופעת הרווקות המאוחרת: בואו פשוט נעלים את הרווקים הסוררים האלו ונסגור עניין.
עובדה, בפרסומות זה עובד יופי. אין ספק שהקרחנה הסרוגה הזו היא חתיכת כאב ראש, מצד אחד אמנם מיעוט זניח, מצד שני, למעלה מ-300 בני נוער אישרו השתתפותם אחרי שבשנה שעברה השתתפו כדברי המארגנים 400 חבר'ה.
העניין שבדיוק כמו עם כאב ראש או שיניים, גם כאן יש לנו שתי אפשרויות: לפטור את הבעיה באופטלגין, לסמם את הסימפטום ולשמור על זכות קידוש הבחילה, או לנסות וללכת על טיפול שורש ולהבין שהמסיבה הזו היא לא יותר ממראה מאתגרת שהחבר'ה האלו מציבים לשיח החינוכי כאומרים: "בואו תסבירו לנו, בלי סיסמאות לעוסות, למה הנשף הזה פשוט לא מתאים לנו".
איך כתבו החבר'ה על ה'וול' של דף המסיבה? "חשבנו לעשות נשף סיום, משהו שלא תראו בכל יום - אירוע שבאמת יהיה כיף בטירוף... עדיפות לנוער דתי". ובתרגום לנוער מדוברת: "אחים שלנו, נמאס לכם להסתכל על החברים החילונים שלכם מביאים כל סופ"ש בראש ושורפים את רחבת הריקודים בעוד אנחנו נתקעים עם ה'ריקודגלים' המסורתי? לא עוד! הקץ למסיבות המסכנות של הדתיים החננות. מעכשיו אנחנו כבר נראה להם למה מסוגלים החבר'ה הכרישים הסרוגים".
אחרי הכול אנחנו מדברים על נוער שמגיע מבתי גידול שנחשבים לסוגה עילית לכל דבר ועניין: ישיבת בנ"ע רעננה, אולפנית ישורון, אולפנת עפרה, ישיבת נחלים, הישיבה התיכונית כפר גנים, אולפנת צפירה ועוד. מדובר במוסדות פאר שמצמיחות ומוציאות מהם בכל שנה חתני תנ"ך עולמיים, כלות מתמטיקה ותוכלו למצוא את אלפי תלמידיהם מתזזים בין 'קו לחיים' ל'זכרון מנחם' ו'מד"א'. ובכל זאת, גם הם שלחו 'חתנים וכלות' למסיבה המדוברת.
אנו נמצאים עכשיו בליבה של המהפכה החינוכית שעוברת על החמ"ד. כל כך הרבה בשורות, עשייה מבורכת, התפתחות תמידית של תהלכי עומק נאמנים לקצב פעימותיו המשתנה תדיר של הנוער. בטוח שגם כאן, יש לשיח החינוכי מה לומר ולתת לאותם חבר'ה שראו במסיבה הזו כפסגת הנאותיהם הרבה יותר מאשר תחושת קבס כללית.
מסתבר שבזמן הגינויים, כמה חבר'ה לא בזבזו זמן ופשוט הציעו אלטרנטיבה שפויה ויהודית יותר. מתברר שעם קצת יוזמה, גם השמיניסטים יגלו שאפשר ליהנות ולמחרת להסתכל במראה של הנשמה שלהם ולראות אותה בחתיכה אחת.