פעולה מס' 2

למה דווקא פה?

מטרת הפעולה :

נבין את משמעות הקשר בין ארץ ישראל לעם ישראל ונדע כי התישבות היא הגשמת הקשר בין העם לארץ.

מהלך הפעולה:

שלב א': המדריך יקריא את המכתב הבא:

מה אתם מסתכלים עלי ככה? כאילו עשיתי משהו רע…אני בסה"כ קם והולך. אף אחד לא אמר שצריך להשאר במקום שרע לך בו. טוב, בסדר, לא ממש רע לי כאן, אבל נראה לי הרבה יותר מבטיח, יותר זוהר, יותר בטוח.

בחייך, חשבת פעם על חודש מילואים בשנה? שם לא יהיה לי את זה. שלא לדבר על בטחון, כלכלה יציבה. תפתח עיתון – מה כבר אפשר לקרוא במדינה הזו? רק צרות, צרות, צרות. אל תדבר אלי במושגים של ארץ היהודים, כי שם יש יותר יהודים מאשר פה, ותאמין לי הם נראים הרבה יותר מאושרים, הרבה יותר רגועים. כבר דאגתי לעצמי לגור באיזור יהודי. אתה יודע מה, יש שם אפילו בית כנסת פעיל. את האמת אני אגיד לך, רק את האמת, אני לא מבין למה אתם מתעקשים לגור דווקא פה. תסתכל על העולם, לא חסרים מקומות יפים. נכון, נכון יש לנו ארץ זבת חלב ודבש, אבל שוויץ נראית לי לא פחות רעה. אתה יודע מה, בכנות…עוד לא שמעתי ממך סיבה טובה למה דווקא פה?

המדריך יבקש מהחניכים פתרון לשאלה : למה דווקא פה ?

מדוע אנו מתעקשים לגור בארץ ישראל ?

שלב ב' :

כל קבוצת חניכים תקבל כרטיסיה ועליה מקור מהתנ"ך. על כל זוג למצוא את המקור ולהציגו בפני כל החניכים.

1. אברהם: בראשית יג, יד-יז

יז, ז-ח

2. יצחק: בראשית כו, ג-ד

3. יעקב: בראשית כח, יג-יט

4. הבטחה לעם ישראל – שמות ג/יז

5. דברים ז, א-ו

6. דברים ו, י-יב

7. במדבר יג, א-ב

8. שמות ו, ג-ח

מהיכן נובע הקשר האמיתי שלנו לארץ ישראל?

אנו רואים כי הקב"ה חוזר על הבטחתו מספר פעמים לראשי האומה – אברהם, יצחק ויעקב ואף לכל עם ישאל בדרכו במדבר.

הבטחה זו היא הבטחה נצחית המאמתת את קשרו של עם ישראל לאדמתו!

שלב ג' :

המדריך יקריא את הקטע הבא מתוך יומן המתאר את יום העליה לכפר עציון:

יום שישי כ"ה ניסן תש"ג

העליה שלנו היתה צנועה מאד, בלי פרסום, בלי רעש. הלא עולים אנו לאזור שאסור לנו בדריסת רגל. להרי יהודה אנו עולים! ואנו היהודים צריכים כאילו להתגנב, לבוא בחשאי. כל לב מלא רגשות, כל אחד יודע שהוא עושה מעשה גדול. האם דבר קטן הוא, אחרי 2000 שנה לבוא לגאול ולהחיות את הרי ירושלים ויהודה?

כל אחד יודע את האחריות המוטלת עליו. גם חדורי רצון אנו, רצון כביר וחזק למלא בשלמות את השליחות החלוצית שהטילו עלינו עמנו וארצנו.

היו בטוחים, אחינו ואחיותנו, באשר אתם נמצאים, לא לשם נסיון באנו הנה. באנו הנה לבנות ונבנה! כן נבנה וגם נצליח!

דיון:

הכותב מתאר בקטע הנ"ל רצון עז לבנות את הארץ ולגאול את אדמותיה. אם לאור כל ההבטחות של הקב"ה א"י אכן שייכת לעם ישראל לשם מה יש להתאמץ בכבוש הארץ ובבנייתה? מדוע לא נחכה להגשמת ההבטחה?

שלב ד' :

הקרא לחניכים את המדרש הבא:

"וכי תבואו אל הארץ ונטעתם" (ויקרא יט). אמר להם הקב"ה לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב, לא תאמרו נשב ולא נטע, אלא הוו זהירין בנטיעות, שנאמר: "ונטעתם כל עץ מאכל" (שם) – כשם שנכנסתם ומצאתם נטיעות שנטעו אחרים – אף אתם היו נוטעים לבניכם" (תנחומא קדושים)

מסקנה: למרות ההבטחה כי א"י שייכת לנו, יש לנו כעם חובה לבנות את הארץ ולהיות שותפים מלאים בבניתה ובפיתוחה.

אנו רואים לאור הפסוק "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם" – כי הצווי הראשון, המיידי, עם כניסת העם לארץ הוא נטיעת עצים.

הנטיעה מבטאת מעשה של אחיזה בקרקע. לרוב אדם נוטע במקום שהוא רוצה לאחוז ולהתיישב בו.

שלב ה' :

מה עמדת התנועה בנושא ההתישבות?

מהחלטות הועידה הי"ד של בנ"ע:

תנועת בנ"ע קובעת כי: האמונה העמוקה בזכותנו על נחלת אבותנו ברחבי ארץ ישראל כולה, וחובתנו לקיים מצוות ישוב א"י, מהווים יסוד בהשקפת עולמנו וצו יהודי ציוני ראשון במעלה.

הארץ הזאת איננה סתם

יצאנו למסע… שירים, חוויות ויופי. יופי של ארץ ישראל.

וידענו – הארץ הזאת אינה סתם עוד אחת…

כי נתקדשה א"י וזכתה להיות לא 'עוד פיסת קרקע' על פני כדור הארץ, אלא נחלת גוי קדוש – עם עברי נצחי.

בשם ר' עקיבא, מורנו ורבנו, ושם אהבת הארץ שספגנו – עלינו לקום ולהלחם.

לריב את ריב האדמה הזאת.

כי החרמון איננו סתם הר שלג, וכפר עציון איננו עוד איקס מטרים מרובעים, וסיני איננו רק מדבר אימתני. זה אנחנו!

צו השעה לבני עקיבא…להסביר ערכם של אבנים וחול בארץ ישראל.

מתוך זרעים תשל"ד

אסנת

שבט 'כיסופים' פ"ת