לכל תנועה יש שם

פעולה מס' 2

לכל תנועה יש שם

רקע:

לתנועה שלנו יש סיסמא, ויש לה גם שם עם משמעות, והוא חלק מרכזי בתהליך הבירור של דרכנו בבנ"ע. מיהי האיש שעל שמו נקראה התנועה ולמה נבחר הוא מכל האישים האחרים?

מטרת הפעולה:

להכיר את אישיותו של רבי עקיבא ואת הסיבות שהתנועה נקראה על שמו, ולהבין את משמעות השם.

אמצעים:

כרטיסיות שמות מפלגות/ תנועות נוער וכו'.

כרטיסיות שאלות ותשובות על רבי עקיבא/שאלון "הכספת" ( נספח מס' 1 ) + סוכריות.

תלבושות של רבי עקיבא ורחל.

רבי עקיבא - מונולוג - 2 קטעים מסיפור חייו - ( נספח מס' 2 ).

הקטע של יחיאל אליאש ( נספח מס' 3 ).

הקטע "מדוע בני עקיבא" ולא בני רבי עקיבא ( נספח מס' 4 ).

מהלך הפעולה:

שלב א'

שמות 1

שתי אפשריות להפעלה :

נשאל את החניכים בסבב, האם כל אחד מהם יודע מדוע הוריו בחרו בעבורו דווקא את השם שהוא קרוי בו.

נפזר על הרצפה כרטיסים עם שמות של מפלגות, תנועות נוער חברות וכד' ונבקש מכל חניך לבחור כרטיסיה ולהסביר מה השם מייצג ומה המשמעות שמאחורי השם.

(לדוג': תנועת הנוער הצופים/מחנות עולים, מפלגת מר"צ/מפד"ל, "רשת" (זכיין טלביזיה בערוץ 2), אוניברסיטת בר-אילן, בי"ס חורב/נועם, בית חרושת עלית/אוסם, לונה פארק, פלאפון וכיוצ').

שאלות לדיון:

s לפי מה בחרת בהסבר שנתת, האם הכרת את החברה/תנועה קודם?

s בשביל מה נותנים שמות? אולי אפשר בלי?

s האם אפשר להסביר את הקשר שבין שם החברה ובין הערכים והמטרות שהיא מייצגת?

סיכום ביניים:

ראינו שלשם יש חשיבות והוא מורה לנו על הרעיון שרוצים להביע.

שלב ב'

שמות 2

] נחלק את השבט לקבוצות, וכל קבוצה תמציא שם חדש לתנועה, עם הסבר מדוע נבחר השם.

] כל קבוצה תציג את השם שבחרה, ושאר הקבוצות ינחשו מדוע השם הזה הוא שנבחר.

שלב ג'

נכיר את רבי עקיבא

] נשאל: מה ידוע לכם על רבי עקיבא?

] שתי אפשרויות להפעלה:

נחלק לכל חניך כרטיס ( נספח מס' 1 ). מקצת הכרטיסים יהיו כרטיסי שאלות ומקצתם כרטיסי תשובות. חניך שבידו כרטיס תשובה, יקרא את תוכן הכרטיס שלו וחניך שבידו כרטיס שאלה שתואמת לתשובה, יקרא חזרה את השאלה.

טריוויה רבי עקיבא: נשחק משחק שדומה לשעשועון הטלביזיוני "הכספת":

נחלק את הקבוצה ל- 3 קבוצות, וכל קבוצה תשלח נציג להתמודדות.

חלק ראשון– לענות על 5 שאלות ב - 2 דקות, כל תשובה נכונה מזכה את המתמודד ב- 4

סוכריות. את השאלות שהמתמודד לא יודע להשיב עליהן הוא משאיר לסוף (בטווח 2

הדקות) והוא יוכל לגלות את התשובה, אם ימכור מספר סוכריות שיסכימו עליו

הוא ומוכר התשובה. על כל מתמודד לצבור מספר מקסימלי של סוכריות.

מוכרי התשובות יהיו חניכים מהקבוצות המתחרות, שיקבלו מהמדריך את התשובות

לשאלות שלא נענו. המתמודד יוכל גם לקנות תשובה אחת מהמדריך תמורת 2 סוכריות.

חלק שני – המתמודד שיצבור הכי הרבה סוכריות יעלה לשלב הגמר, ויצטרך לענות על 7

שאלות ב - 3 דקות. ובניגוד לשלב הראשון, אי אפשר להתקדם לשאלה הבאה אם לא

תיענה השאלה הקודמת. כמו כן, הוא יוכל לבחור מראש חניך אחד שישיב במקומו על

שאלה שלא יידע לענות עליה. אם הם יצליחו לענות על כל השאלות, תקבל הקבוצה

צ'ופר על הידע הנרחב שהפגינו על דמותו של רבי עקיבא.

שלב ד':

למה "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא"?

* מדריך או חניך "שחקן" יציג את סיפור חייו של רבי עקיבא. אפשר להקריא את הקטע

(נספח מס' 2) ואפשר להציגו ממש בגוף ראשון ובתוספת תלבושות.

המדריכות יכולות להתחפש לרחל ולספר את סיפורו של רבי עקיבא דרך עיני אישתו.

* א. נשאל את החניכים, ככלות הכל, מדוע אם כן אנו קרויים על שמו של רבי עקיבא?

ב. נקרא את הקטע שכתב יחיאל אליאש, מייסד התנועה ( נספח מס' 3 ).

הערה:

בנספח מס' 4 ישנו קטע לעיונך מדבריו של הרב בר שאול, שנאמרו בפתיחת הסניף ברחובות, מדוע אנו קרויים "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא".

אפשר להשתמש בו להעשרה נוספת לסיום הפעולה ולסיכום דבריך.

נספח מס' 1

שאלות לאפשרות א'

כרטיסי שאלה:

באיזה גיל החל ר' עקיבא ללמוד תורה?

מי הייתה אישתו?

אצל מי עבד?

במי מרד ר' עקיבא?

מה היו מלותיו האחרונות?

מה עשה ר' עקיבא כשראה שועלים בהר הבית ?

למה התמסר ר' עקיבא בחייו?

כמה תלמידים היו לו?

מה ניתן ללמוד מר' עקיבא?

איזה תופעת טבע שכנעה את ר' עקיבא ללכת ללמוד תורה?

במה עסק ר' עקיבא לפני שנהיה תלמיד חכם?

שאלות לאפשרות ב' (3 קבוצות X 5 שאלות)

כרטיסי שאלות

הכלל שהכי מזוהה עם ר' עקיבא הוא:

מה הבטיח רבי עקיבא לרחל אישתו?

כמה זמן היה ר' עקיבא רועה צאן?

מה ביקשה רחל מרבי עקיבא בתמורה לנישואין עמו?

לפני שר' עקיבא החל ללמוד תורה, מה היה יחסו לתלמידי חכמים ומה היה אומר?

כיצד מת ר' עקיבא?

אימרה של ר' עקיבא שמשמעותה שאין רע.

תכונה ידועה וחזקה של ר' עקיבא.

השלם את המשפט: רבי עקיבא דרש תלי___ _____ _____

מתי נולד רבי עקיבא?

לאן נכנס רבי עקיבא ויצא משם בשלום?

מה היו מלותיו האחרונות?

מה עשה רבי עקיבא כשראה שועלים בהר הבית?

כמה תלמידים היו לו

במה עסק רבי עקיבא לפני שנהיה תלמיד חכם?

כרטיסי תשובה:

1. 40 שנה.

2. רחל.

3. כלבא שבוע.

4. ברומאים.

5. שמע ישראל…

6. צחק.

7. לימוד תורה.

8. 24,000.

9 . אהבת תורה, אמונה וחזון, שילוב בין

קודש לחול.

10. אבן ששחקו אותה המים.

11. רועה צאן.

כרטיסי תשובות

1.ואהבת לרעך כמוך.

2.ירושלים של זהב.

3. 40 שנה.

4. שילך לבית מדרש ללמוד תורה.

5 ."מי ייתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור".

6. בבית האסורים הרומי כשבשרו נשקל במקולין (במסרקות של ברזל).

7. הכל לטובה.

8. צניעות..

9. תלים של הלכות.

10. בשנת 50 לפנה"ס, עשרים שנה לפני חורבן בית שני.

11.פרד"ס - ראשי תיבות של: פשט, רמז, דרש, סוד (להיכנס לפרד"ס, זהו מונח

מהקבלה, ומשמעו, שפרד"ס הוא עולם שאין בכוחם של שכל והיגיון שבאדם

רגיל לעכל, ואפשר להשתגע ולהינזק העיסוק בזה.

12."שמע ישראל ".

13.צחק

14. 24000

15. רועה צאן.

נספח מס' 2

ר' עקיבא – מונולוג

אל תסתכלו עלי ככה… היום אני אולי נראה לכם מכובד, אדם גדול, כן, ב"ה הצלחתי להעמיד בעם ישראל 24,000 תלמידים, אבל עד גיל 40 הייתי ממש עם הארץ. לא קראתי , לא כתבתי, לא ידעתי מה זה בכלל תורה.

כן, האדם מסוגל לעבור הרבה במשך חייו. האמת היא שאהבתי את הטבע. הייתי מסתובב לי עם עדרי הצאן של כלבא שבוע ופשוט נהנה, לא הייתי צריך יותר מזה. איך החיים שלי השתנו? אה… זה בזכות אישתי הנפלאה. היא מספרת שהיא פשוט הביטה בי וראתה שיש לי תכונות טובות… זה לא כל כך נעים לי לספר בקול רם, אבל אם אתם שואלים… והרי אנחנו חברים… אז בינינו… היא כך מספרת, ראתה שאני מעולה וצנוע. היא שאלה אותי אם אני מוכן לקדש אותה, אבל היה לה תנאי – אם אנחנו מתחתנים, אני חייב ללכת ללמוד תורה בבית המדרש.

הסכמתי. את הכל עשינו בסוד בלי שאבא שלה יידע על כך, אבל אתם יודעים, כזה דבר אי אפשר לשמור בסוד, וכשנודע לו על דבר החתונה הוא הוציא אותה מביתו ואמר שאין לה כל חלק בירושה שלו. כלבא שבוע היה אדם מאוד מאוד עשיר. אז באמת לא קיבלנו וילה או פנטהאוז ופשוט גרנו בגורן. אני כמובן הייתי צריך לקיים את ההבטחה שלי לרחל והלכתי ללמוד תורה, שתיים עשרה שנה. שלא תחשבו שזה היה לי כל כך קל, ללמוד תורה זו באמת משימה קשה… אבל אמרתי לכם, אני אוהב טבע. בשעות משבר הייתי יוצא החוצה להסתובב, לנשום אוויר. פעם אחת עמדתי ליד הבאר וראיתי אבן בעלת צורה מיוחדת. שאלתי את עצמי – "וואו, איך קורה דבר כזה בטבע?"

ופתאום שמתי לב שטיפות המים היורדות עליה כל הזמן הם הגורמות לכך. נזכרתי מיד, כי גם התורה משולה למים. "וכי לבי קשה מאבן? אלך אלמד פרשה אחת מן התורה". וכך עשיתי, שלב אחרי שלב, עד שברוך ה' זכיתי להגיע למה שאני.

שוב פעם היו עולין לירושלים. כיוון שהגיעו להר הצופים, קרעו בגדיהם. כיוון שהגיעו להר הבית, ראו שועל, שהיה יוצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הם בוכים, ור' עקיבא משחק. אמרו לו: מפני מה אתה משחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו "והזר הקרב יומת" (במדבר א', נא') – עכשיו "שועלים הלכו בו" (איכה ה', יח'), ולא נבכה?! אמר להם: לכן אני משחק, דכתיב :"ואעידה לי עדים, נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בו יברכיהו" (ישעיהו ח', ב') – וכי מה עניין אוריה אצל זכריה? והלא אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני! אלה תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה. באוריה כתיב: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער" (מיכה ג', יב'). בזכריה כתיב: "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" (זכריה ח', ד'). עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה. עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואת ושל זכריה מתקיימת. ובלשון זה אמרו לו: "עקיבא, נחמתנו! עקיבא, נחמתנו!" מכות כד עב: ספרי עקב טו

נספח מס' 3

"התאספנו כמה חברים וכל אחד זרק שם לחלל. מכל ההצעות שהועלו תפסה אותנו מייד הצעתו של אברהם קסטנבוים ז"ל. הוא הציע את השם בני עקיבא, וזה הדליק אותנו.

ר' עקיבא סימל בעינינו יותר מכל שם אחר, את רעיון תורה ועבודה. הוא היה גם פועל, גם רועה צאן, גם לוחם לאומי וגם תלמיד חכם, והשקיע עצמו בד' אמותיה של תורה והלכה. אנו תלמידיו של ר' עקיבא – אנו בני-עקיבא…"

נספח מס' 4

למה לא "בני רבי עקיבא"

בטקס הנחת אבן הפינה לסניף ירושלים (לפני הרבה שנים). שבו השתתפו בין השאר הרב קוק זצ"ל והרב בר-אילן זצ"ל, נשאלה השאלה מדוע נקרא הארגון "בני עקיבא" ולא "בני רבי עקיבא". ומשנה תוקף לשאלה: כי בתקופת התנאים לא מצאנו שייקרא מי מהם בשם סתם ללא תוספת "רבי", היו שרצו לתרץ את הקושיה בשטחיות: לשם קיצור נקראנו "בני עקיבא", שכן לא נוח לומר "בני רבי עקיבא"… אך הרב בר-אילן (והסכים עמו הרב זצ"ל) נתן פירוש אחר: תואר יוצר חיץ. תואר בא לומר שהנושא גדול מאוד ורחוק מאוד מאתנו, ולמרות הכל נושא התואר הגדול ביותר – בניו יקראוהו "אבא" ופנו אליו בלשון נוכח "אתה". כך אנו המרגישים עצמנו קרובים לאיש ולרעיון וקוראים לעצמנו "בני-עקיבא". דוגמא לכך נמצא גם בתנ"ך, כשיצחק אומר "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", אין להניח שהתכוון במלה "קול" לצליל מוסיקלי, אל שיצחק היה רגיל שעשו יפנה אליו בגוף שלישי כמו שבאמת עשו אמר אח"כ: "יקום אבי ויאכל מציד בנו" והנה מגיע עשו המדומה הוא פונה בנוכח :"קום נא שבה ואכלה מצדי" שהיא לשונו הרגילה, לשון שבקרבה, של יעקב, ועל כן הוא אומר "הקול קול יעקב" קול הקרבה של יעקב לאביו יצחק.

אך שאלה גדולה יותר עלינו לשאול, מה פתאום דווקא "בני עקיבא", למה לא "בני טרפון" או "בני ר' יוחנן"? גם שם זה לבטח היה משתרש אצלנו! ואכן, לא לשווא נפלה הבחירה על ר' עקיבא כי ר' עקיבא מגלם באישיותו את אותו חזון שאליו אנו מחנכים. הוא עמוד התורה שבע"פ ולמעשה עמוד ההלכה, כי התוספתא, המשנה, הברייתא, הספרא והספרי "כולהו אליבא דר"ע"!

הוא גדול מרביצי התורה בישראל. עשרים וארבעה אלף תלמידיו, אין הם סתם מספר סטטיסטי הם מראים את כוחו הגדול של האיש כמחנך דגול וכמורה הדור. הוא גדול בנסתר. שכן ר' עקיבא דרש תלי תלים של הלכות על כל תג ותג שבתורה אולם קווים זערערים, שבעינינו אין להם שום משמעות, הפכו בפי ר' עקיבא לתורה ולעולם מלא. ואל נשכח שבין הארבעה שנכנסו לפרד"ס (לקבלה) יצא בשלום רק ר' עקיבא.

הוא מנהיג גדול – מנהיג רוחני של מרד שלם. ואע"ג שתוצאה מעשית לא הייתה לו, לאותו מרד, מכל מקום, השפעה חינוכית רבה נודעה לו ברעננו את כוחות העם ובהעמיקו את התקוות המשיחיות בלב ישראל. צירוף של גדול המנהיגים, גדול המחנכים וגדול התורה, הם שמהווים סמל ומופת לדרכנו החינוכית - מעשית…

נשאל – והרי אין אנו דומים כלל לר' עקיבא! לא גדולים כמוהו, לא מחניכם כמותו ולא מנהיגים כמוהו! אך התשובה פשוטה: עצם התלכדותנו הציבורית מאפשרת לנו למלא תפקידים שהיחיד אינו יכול למלאותם, והגלומים באישיותו של המנהיג, המחנך והגאון – רבי עקיבא.

בדורנו זקוקים אנו לאופק רחב. לא יכול לבוא אדם ולומר "אני את נפשי הצלתי" ודי. אנו אומרים בפירוש שברצוננו לכבוש את כוח הארץ, ואת כל היהדות להכניס בעול התורה – ואנו מחנכים גם לכך. אל נשכח, מה שיש היום – אתמול לא היה עוד, ושלשום לא חלמנו עליו, ואלמלא יצאנו במבט רחב לפני הדור – כי גם אז את שיש לנו היום לא היה לנו. ואם לעתיד נוסיף ונרחיב מבטנו, נשיג יותר מאשר אנו יכולים להעלות אף בדמיוננו! לא לחינם דווקא "בני עקיבא" הם שחוללו את המהפכה הגדולה – "המהפכה בישיבות" ויצרו את הטיפוס בן-הישיבה החדש של היום, לא לחינם זכינו אנו לכך שהכוח הדוחף של ההתיישבות החקלאית-דתית בארץ, היה שלנו, כי לנגד עינינו עמד כוח התנופה של ר' עקיבא, כסמל חינוכי, ואליו הרגשנו קירבה אבהית. אין ספק, אין רבי עקיבא מתבייש בבנים כ"בני-עקיבא" ומי ייתן וירבו לו כאלה.. .

הרב אלימלך בר-שאול