לאורו נלך- לאור דמותו של הרב נריה זצ''ל

מטרת הפעולה:
שהחניך יבין את אישיותו ומפעליו של הרב נריה על מנת להמשיך את דרכו, ובכך להנציחו.

מהלך:
הבנת התכונות של הרב נריה זצ"ל בעזרת הפעילות , ואיך הוא פעל על פי הן.

שלב א': חשיבה אחרת, מקורית:

· מראים לחניכים ציורים (נספח 1) והם צריכים לנחש מה זה.
· דיון: למה הם לא גילו את הפתרון? למה הם לא חשבו ככה?
מסקנה - התשובה לא הייתה ברורה מכיוון שאנחנו חושבים בצורה רגילה - "ריבוע".
איננו חושבים בצורה מקורית. אנחנו צריכים להתחיל לחשוב בצורה קצת אחרת.
· קוראים את הקטע "נחש הבריח"/ הנסיך הקטן. (נספח 2).
· סיכום: הרב נריה לא ראה את הדור כפי שאחרים ראו אותו - דור שמתבייש להיות דתי, דור בלי ייחוד שמתלבט בין שני עולמות, אלא הרב ראה את הייחוד של הדור.

שלב ב': ראיה שהיא חלק ממהלך:

* מראים תמונות בשלבים (נספח 3) - מתמונה מס' 1 ועד מס' 4, כאשר בכל שלב החניכים ינסו לנחש מהי התמונה השלמה. (תמונה מס' 1 מראה את החלק הכי קטן מתוך התמונה הכוללת, תמונה 2 מראה קצת יותר, וכך הלאה), (אם יש לך את הספר "זום" זה עקרון דומה).
מסקנה - מגיעים להבנה שהציור אינו ציור בפני עצמו, אלא חלק מתמונה שלמה בהגדלה.
· קוראים את המדרש על ר' עקיבא (נספח 4) - מסבירים איך יכול היה ר' עקיבא לצחוק.
· דיון: מה ראה ר' עקיבא ששאר החכמים לא ראו? מה מביא אדם לראיה לטווח ארוך?
* סיכום: הרב נריה ראה שאמנם כרגע יש בעיה בחברה. והנוער מתבייש שהוא דתי, אך זהו שלב אחד במהלך, והוא האמין שהוא צריך לקדם את התהליך, והיה לו האומץ לבוא וליצור משהו חדש - כי הוא האמין בו! לכן לקח 13 בנים והלך והקים איתם ישיבה . למרות שהיו רבים נגד התפיסה שלו, הוא האמין שלא הרגע קובע, אלא שזהו חלק מתהליך. ואכן הישיבה שהקים הייתה תחילתו של מפעל ענק של חינוך.

שלב ג': אומץ בשינוי התפיסה המקובלת:

* משחק: מוציאים חניך מהחדר ושמים 34 סוכריות (או כל דבר אחר) על הרצפה. ואומרים לכולם להגיד שיש 35. מכניסים את החניך פנימה ומבקשים ממנו לספור את הסוכריות, הוא כמובן יגיע למספר 34 . על שאר החניכים לשכנעו שהוא טועה ושיש 35 סוכריות.
למדריך - המטרה היא שהוא ישנה את דעתו כי כולם חושבים אחרת. חשוב! לא להשפיל
את החניך. ולהסביר שכולנו עלולים ליפול בפח הזה.
גם אם החניך מתעקש על דעתו , אל ייאוש! זה רק מוכיח שיש לו אומץ לעמוד מול חברה שחושבת אחרת. ויש לשבח אותו על כך.
* ספר לחניכים את סיפור הקמת הישיבה. (נספח 5).
* סיכום - לרב נריה היה אומץ לעמוד מול חברה שחשבה משהו, וללכת נגדה ולחשוב משהו אחר ולפעול על פיו, מכיוון שהוא האמין בו בלב שלם. הוא לא נתן לחברה לשכנע אותו שהוא טועה.

סיכום:
ראינו תכונות שאפיינו את הרב נריה זצ"ל ואיך הוא פעל לפיהן. אנחנו רואים שאלו תכונות שחשוב שגם אנחנו נאמץ אותן.
כשאדם נפטר, הדרך לזכור אותו היא לא רק בשמו אלא בדמותו, ללמוד מאישיותו וכך "הולכים לאורו" וזוכרים אותו בצורה הטובה ביותר. היום כאשר יש לנו הרבה בעיות לאומיות, אנחנו לא צריכים להתייאש, אלא כמו שהרב נריה זצ"ל ראה לטווח ארוך, כך אנחנו צריכים להבין זאת ולצאת ולפעול.

כשאתה מאמין באמונה שלמה במטרה שאתה פועל למענה -
יש לך את האומץ הדרוש לפעול!

* את הנספחים המלווים לפעולה ניתן למצוא בחוסרת הדרכה כסלו טבת התשס"ג*