חנוכידה

קומונרית יקרה!

להלן הצעות כלליות ורעיונות למשחקים ליישום חג החנוכה:

Ü חידון חנוכה סניפי.

Ü הדלקת נרות חנוכה עם מסכת קצרה.

Ü הצגה סניפית.

Ü ערב תחנות חנוכה.

Ü ערב הורים וילדים ( משחקי חנוכה תחרויות חידונים וכו' עם ההורים ).

Ü ערב בעקבות שירי חנוכה ( ערב משימות תחרותיות הנובעות משירי חנוכה ).

Ü חפש את המטמון.

רעיונות למשחקים:

Ü באנו חושך לגרש

נציג מהקבוצה ניגש למדריך עם נר. המדריך מדליק את נר הנציג. הנציג חוזר במהירות לקבוצה (בלי שהנר יכבה ). על הקבוצה להדליק הכי מהר את הנרות ולעמוד בשורה.

Ü גב אל גב

מכינים שאלות ותשובות של הלכות חנוכה, שמים לכל אחד פתק על הגב ותפקידו לחפש את בן -זוגו ולאתר מה כתוב על גבו.

Ü חנוכיה לי יש

ליצור מנעלי כל המשתתפים בקבוצה את החנוכיה היפה והמקורית ביותר, במהירות הגדולה ביותר.

Ü כד קטן

למצוא את הכד הקטן, שהוחבא לפני כן בחדר.

Ü הכתר הקבוצתי

על כל קבוצה להכין את הכתר הכי מקורי המסמל את שם קבוצתה.

Ü נחש את השיר

להשמיע לכל החניכים מחרוזת מקוצרת של שירי חנוכה ועל כל קבוצה לנחש את שמות השירים.

Ü אכלת אותה

על פני חוט מושחלת סופגניה, על כל זוג לתפוס קצה חוט בפה כשידיהם קשורות, הראשון שמגיע לסופגניה מנצח.

Ü כבה את הנרות

על שולחן מונחת חנוכיה עם נרות דולקים ועל החניכים לכבות את הנרות ע"י אקדחי מים.

Ü יצירה בחנוכה

להכין סביבונים חנוכיות נרות וסופגניות ע"י חימר פימו גבס ברסטולים וכדו'.

(יש להכין לפני דוגמאות מוכנות לתצוגה ).

Ü אור העיר

למצוא כמה שיותר מקומות שיש בהם את המילים אור ואש. (לדוג': אור עקיבא אור יהודה אשקלון אשדוד וכו' ).

פעולה:

בס"ד

המכבים ואני ?!

מטרת הפעולה: החניך יבין שסיפור גבורת המכבים שלא נכנעו אלא נלחמו בגבורה ושמרו על דתם קשור לגבורה הפנימית היומיומית של כל אחד מאתנו.

מהלך הפעולה:

1. ספרו לחניכים בקצרה את סיפור גבורת המכבים ושאלו אותם מה הקשר לחיינו היומיומים הרי זה היה ונגמר ?!

2. בחלק זה החניך יבין שהגבורה היומיומית מתפרשת על כל תחומי החיים שלנו ועלינו רק לקיים אותה.

Þ ספרי לחניכים את שלושת סיפורי הגבורה המצורפים ( אפשר להציג, לחלק

תפקידים לקרוא ביחד וכדומה ).

3. הקריאי את המדרש הבא שאנו אומרים יומיום בברכות השחר המבטא את המיוחד בגבורת עמ"י שהיא איננה גבורה חיצונית אלא גבורה פנימית שכובשת את היצר הרע שבי, גבורת הנשמה האלוקית.

סיכום: ההתגברות היומיומית על היצר במלחמות פרטיות שלי ממשיכה את דרכם

של המכבים ומתפרסת על כל תחומי החיים ועלינו לקום ולעשות.

בהצלחה, מרכז הדרכה!

בס"ד

Þ שלושת סיפורי הגבורה:

סיפורים על גבורה

· בתוכנית הראשונה סיפר סמל פ. על חלקו במבצע X לכיבוש מוצב אויב בדרום. "היה חושך אימים מסביב, לא ראינו כלום. היינו מוכרחים לעבור את הגדר ולהגיע למוצב, חוטי התיל היו סבוכים, המפקד צעק: מי עושה את העבודה? - מיד קפצתי. הייתי שוכב על גדר- תיל כדי שכל הפלוגה תצליח לעבור את המחסום הראשון. קמתי מהגדר כשכדורים שורקים עוברים מעל ראשי והתחלתי לרוץ אל עבר המוצב תוך זריקת רימונים וירי מהנשק שבידי. כדור אויב שרט את ידי הימנית, אך המשכתי... לא פחדתי... ידעתי שמשהו חייב לעשות זאת... אם לא אני, יתכן שהפעולה תיכשל... זה היה קשה... כל הח'ברה נשארו שוכבים מתחת לפתח המוצב בגלל האש הנוראה... החלטתי שאני חייב להפסיק את אש האויב... קמתי... למרות האש העזה והשלכתי רימון אל עבר מקור הירי... הייתי בסכנת מוות... עשיתי את זה למען המולדת..."

· "זה היה כחודש לפני חג הפסח, רצינו לעשות סדר ליל פסח כמו שצריך... אבל לא היו לנו הגדות... היה איסור על היהודים לעשות ליל פסח, ולקנות הגדות לפסח. החלטתי להסתכן... התחפשתי לכומר נוצרי, נכנסתי לכנסיה, הלכתי לספריה והשגתי הגדה. איך משיגים עוד? גייסתי כמה חברים שהיו פעילים בציבור היהודי והחלטנו לפתוח בית דפוס קטן להגדות פסח. הסיכון היה עצום... אם נתפס נשלח לסיביר... אני לא מאחלת זאת לאף אחד... היינו נכנסים לחנויות וקונים כל פעם 2 דפים לבנים ריקים... אם היו קונים יותר היה הדבר מעורר חשד... מצאנו מכונה עתיקה... לשכנים הודעתי שאני נוסעת לשבוע חופשה אך נכנסתי למרתף שבביתי... שלא ישמעו את רעש המכונה... היה צפוף... מעט מים... לא פעם דפקו על דלת הבית וליבי הפסיק לפעום... במאמצים מרובים הצלחנו להדפיס 6 הגדות... אחת לכל 2 משפחות... אסור היה גם לעשות ליל סדר... הסתכנתי שוב ועשינו את הסדר במרתף... היום בישראל זה אחרת..."

· סיפר מורה מביה"ס על אחד מתלמידיו שבמסגרת תוכנית החונכות לתלמידים קיבל לטיפול ילד מכיתה ב', שקט, סגור, שהיו לו קשיים רבים עם הוריו ובביה"ס. ה"שידוך" ביניהם נראה בתחילה לא מתאים, אולם משהו במבטו של הילד כבש את ליבו של הנער והוא החליט ולנסות ולעבוד איתו בכל זאת.

ההתחלה היתה קשה... שעות על שעות היה מנשה להבקיע את החומה שבנה סביבו הילד... האתגר היה

גדול... מאמציו הרבים החלו לתת פרות... אולם בד בבד חש שכל עולמו סובב סביב הילד... וחלה נסיגה

בלימודיו הוא, בקשריו עם החברים ובזמנו הפנוי לתחביביו.

חבריו החלו ללגלג עליו ושאלו אותו "האם הילד מוכן לשחרר אותך לכמה שעות?" הוא שהיה תמיד

במרכז העניינים, אהוד וחביב נעשה פתאום מטרה ללעג והתחושה היתה נוראה... לשיא הגיע כאשר היה

חייב להחליט לקראת האליפות בביה"ס בכדורסל בין השתתפות בנבחרת הכדורסל של בתיה"ס, בה

מאוד רצה לשחק, לבין עזיבת הילד איתו עבד... מעמדו החברתי בין חבריו עמד על כפות המזניים...

בסוף השנה זכה בפרס החונכות של ביה"ס.