תחיה, נגה , בת אל וחברותיהן הן בוגרות ה"סדנא" בגבעות, בעלות צרכים מיוחדים, המתגוררות בדירת בוגרות ומשתתפות בפרוייקט חדש שנחנך השנה ביוזמת החוג לחינוך מיוחד- "ללמוד וללמד".
במסגרת הפרוייקט הבוגרות מגיעות בכל שבוע ללימודים למספר שעות, משתלבות בהווי הקמפוס ולומדות בקבוצה משותפת עם סטודנטיות מצטיינות מהחוג לחינוך מיוחד.
הלימוד המשותף מעשיר הן את הבוגרות שנהנות ללמוד במוסד אקדמי ולהרגיש חלק והן את הסטודנטיות שמקבלות מפגש בלתי אמצעי עם נושא החינוך המיוחד, נפתחות ולומדות הרבה מהבנות עצמן.
שרית נחשון, רכזת ההכשרה המעשית ומרצה במסלול החינוך המיוחד במכללת הרצוג מסבירה כי "סביב גיל 18 מתנתקים הבוגרים עם הצרכים המיוחדים מסביבת הבוגרים 'הרגילים' בני גילם. בעוד בני גילם פונים לשירות, לטיול בעולם וללימודים אקדמאים, הבוגרים עם הצרכים המיוחדים ממשיכים בחוק הלימוד עד גיל 21 ומשם מועברים למרכזי תעסוקה שונים, כמו הסדנא בגבעות".
"מצאנו לנכון לנסות ליצור שילוב שיחזיר וישלב את הבוגרים עם בני גילם, בתוך עשייה דומה למקובל אצל בני הגיל הרלוונטי. לא מתוך חסד, אלא מתוך הדדיות ושיתוף", מוסיפה נחשון.
הקבוצה הראשונה של הפרוייקט נפתחה לפני חודשים אחדים. שבע בוגרות המתגוררות בדירת הסדנא במגדל עוז, ונמצאות בתעסוקה בשעות הבוקר בסדנא בגבעות, מגיעות אחת לשבוע לשעתיים וחצי של שילוב במכללה.
את הבוגרות מלוות בנוסף לצוות הדירה גם מספר סטודנטיות משנה ג' במסלול החינוך מיוחד. כולן נפגשות יחד בשעות הצהרים ופונות בצוותא לחדר האוכל. שם כולן אוכלות יחד עם סטודנטיות אחרות מהמכללה, ויוצרות קשר גם עם עובדי חדר האוכל.
בסיום הארוחה, עם תחילתו של השיעור במכללה, מתקיים לימוד קבוצתי ופרטני במשך שעה ועשרים, סביב נושא '70 למדינת ישראל'. נושא אותו בחרו הסטודנטיות והבוגרות יחד.
לאחר מכן מתפנות הלומדות לצמדי לימוד פרטניים, בזמן הפרטני לכל שתי בוגרות ישנה חברותא מלווה מתוך הסטודנטיות והן לומדות בנושא על פי בחירתן.
עם סיומו של השיעור יוצאות הסטודנטיות והבוגרות ללובי המכללה ומתערות בקהל הסטודנטיות. החלק הזה של היום מתגלה לעיתים כמשמעותי ביותר כאשר מן הצד האחד סטודנטיות מכל החוגים נפתחות לשיח ולמפגש מעט שונה, והבוגרות עצמן מרגישות כשוות בין שווים, פוגשות חברות איתן גדלו מישובי הסביבה וזוכות לחיבוק חם (גם פיזי) של הקמפוס כולו
שירה רוזנברג ראש החוג לחינוך מיוחד מסכמת את השנה הראשונה בהתרגשות ובציפיה להרחבת הפרוייקט בשנים הבאות: "צורת הלמידה הזו נותנת ידע וכלים שאי אפשר לקבל בשום כיתה: פתיחות, אכפתיות, תקשורת ומפגש. אנחנו מאמינים שהפרויקט רק יוסיף ויגדל בע"ה"